טיפול והדרכות הורים לבוגרים צעירים  – גילאים, סיבות.

בוגרים צעירים הם אלו שכבר עברו את גיל 18 ומגיעים לגילאי 30+ – לכאורה בגיל זה הצעירים כבר אמורים לבנות את חייהם בכוחות עצמם. הדבר לא קורה. הם עדיין תלויים בהורים, כלכלית ורגשית. חלקם גרים בבית ההורים, חלקם גרים בבית משל עצמם. הקשר שלהם עם המשפחה הוא עוצמתי ומשמעותי כמו בגילאים צעירים יותר – הדבר מהווה מעמסה על הצעירים ועל הוריהם. שני הצדדים רוצים בתוך תוכם להגיע לעצמאות המיוחלת אולם לא תמיד יודעים איך לשנות את הקשר ואת ההתנהגות שלהם.

התמכרויות ובוגרים צעירים – סמים ואלכוהול קיימים מקידמת דנא. הם חלק מהתרבות שאליה גדלים הצעירים. במהלך השנים הצעירים לומדים שהחומר הממכר מאפשר להם לברוח מתחושות לא נוחות. החומר הופך למצרך קבוע. הקושי הוא ששימוש קבוע בחומר ממכר משפיע לרעה על המוטיבציה של הצעיר להתקדם, פוגע ביכולת שלו למקסם את הכישורים שלו, ובעוד חבריו מתקדמים בחיים ומתפתחים מבחינה תעסוקתית, זוגית, כלכלית ורגשית – הוא נותר במקום. הדבר גורם לרוב לתסכול שגורם להמשך שימוש והתחפרות עמוקה יותר במקום המתנגד והלא מצליח.

טיפול בבוגרים/ות צעירים/ות – הטיפול מתמקד ביכולת של הבוגר/ת הצעיר, בכוחות שלהם ובמיקסום הפוטנציאל שלהם להצלחה במישור האישי והמקצועי. כמו כן, בהתאם לנתונים שעולים בפגישות, מתקיימת עבודה רגשית סביב שימוש בחומרים ממכרים, התמודדות עם קשיים ומצבי רוח, התמודדות עם הצמיחה להיות בוגר בעל משמעות. במידת הצורך מפנה לפסיכיאטר בכדי לתת תמיכה תרופתית למצב הרגשי.

הדרכת הורים לבוגרים/ות צעירים/ות – הורים לבוגרים צעירים נתקלים בקשיים עקב המצב הלא מוכר, של היות בנם/בתם בוגר מעל גיל 18, לעיתים כבר שנים רבות לאחר הצבא, ועדיין תלוי/ה בהם כלכלית ורגשית. שום דבר בחיים שלהם עד כה לא הכין אותם למצב הזה. לעיתים בגילאים שכבר חשבו שינוחו על זרי הדפנה מבחינת ילדים ונכדים, הם עדיין מטפלים בילדם הבוגר וכורעים תחת הנטל. בהדרכת ההורים אני נותנת כלים פרקטים לניהול הקשר והדיאלוג עם הבוגר/ת הצעיר, כיצד לשים לו גבולות וכיצד להבנות תכנית עבודה ביחד איתו למטרת השתלבותו והתקדמותו. הדרכת ההורים יכולה להעשות בשילוב עם טיפול בבוגרים הצעירים או בלעדיהם, שכן שינוי בגישת ההורים עשוי גם הוא להוביל לשינוי בהתנהגותם.

מה זה ריפוי בעיסוק?

מקצוע הריפוי בעיסוק (Occupational Therapy) הינו מקצוע טיפולי-שיקומי-חינוכי, שמטרתו לספק לאדם כלים ומיומנויות אשר יאפשרו לו להתמודד עם דרישות החיים. המקצוע מתמקד במגוון העיסוקים המבוצעים על ידי בני אדם בכל הגילאים וחשיבותם לתפקוד האדם ותחושת השייכות החברתית ורווחתו.

תפקיד המרפאים שעוסקים בתחום הוא לשפר את יכולות המטופל בעיסוקים הרלוונטיים לחייו, בהתאמה לגיל המטופל, לאורחות חייו, לתחומי העניין שלו וליכולותיו או מגבלותיו.

ההתערבות תהיה בתחומי התפקוד הגופני, הקוגניטיבי או הנפשי של המטופל על ידי יצירת עיסוק ועשייה במגוון תחומים המותאמים לצרכיו האינדבדואלים של כל מטופל, וכך יוכל לשפר או לשמר את איכות חייו בתחומי הבריאות, התקשורת, ההשתלבות בחברה ועוד מגוון תחומים.

כיום תפקיד המרפאה בעיסוק הוא תפקיד חיוני ומרכזי בכל שרשרת הבריאות –החל באבחון, דרך טיפול ושיקום ועד שימור – בכל האוכלוסיות, בכל הגילאים ובכל מערכות הבריאות והמסגרות. מרפאים בעיסוק נמצאים במערכות הבריאות, החינוך והרווחה, בבתי חולים ובפרויקטים קהילתיים, כמו גם במתנסים ומסגרות פרטיות רבות.

מקצוע הריפוי בעיסוק ייחודי בתוך מקצועות הבריאות בכך שהוא מדגיש את חשיבות הפעילות והתנועה כחלק מתהליך הריפוי או השיפור. מרפאים בעיסוק משתמשים במהלך הטיפול במגוון רחב של פעילויות כמו משחקים שונים, סימולציות שמדמות פעילויות יום-יומיות ותרגילים מאתגרים, ומצליחים להגיע להישגים רבים בכל תחומי המקצוע.

ריפוי בעיסוק אצל ילדים:

ריפוי בעיסוק ילדים: עוסק באיבחון, ייעוץ, הדרכה וטיפול בתחומים השונים של התפתחות הילד, בכל הגילאים – מפגים ועד ילדים בגיל ההתבגרות. מקדם את תפקוד הילד כפעיל בחברה וכעצמאי.

ריפוי בעיסוק התפתחותי הינו תחום המתמקד בתפקוד הילד ביומיום ובשיפור איכות חייו במשפחה ובקהילה. ריפוי בעיסוק מיועד למגוון של אוכלוסיות ילדים ומשפחותיהן: ילדים עם עיכובים וליקויים התפתחותיים, ילדים עם ליקויים גופניים (במערכת העצבים, השרירים, המפרקים והשלד ובמערכות חושיות), ילדים עם מחלות גנטיות ומחלות ממושכות, ילדים עם קשיי קשב וריכוז וקשיי למידה וכן ילדים עם קשיים רגשיים.

מטרת ההתערבות בריפוי בעיסוק הינה קידום השתתפותו, עצמאותו ואיכות חייו של הילד בתחומי החיים השונים: בתפקודי היומיום (טיפול עצמי, אכילה, רחצה, לבוש ושינה), בלמידה (בגן, בבית הספר), במשחק ושעות הפנאי ובהשתתפותו בפעילויות חברתיות. חשוב להדגיש כי הטיפול נערך בשיתוף עם הורי הילד והילד עצמו, החל מתהליך ההערכה וקביעת מטרות הטיפול וכן במהלך ההתערבות עצמה.

מתי לפנות למרפאה בעיסוק?

כאשר קיימים הימנעות, קושי או רתיעה עקביים בהשתתפותו של הילד בתפקודים ובפעילויות מתחומי החיים השונים.

כשקיים קושי בהשגת אבני הדרך ההתפתחותיות בהתאם לגיל הילד

כאשר יש חשד לקושי בפעילויות מוטוריות גופניות במרחב (מוטוריקה גסה )

כשקיים קושי בתפקודי יום יום

כאשר עולים קשיים בפעילויות פנאי ומשחק (משחק חברתי, משחק מובנה, משחק חופשי)

בעת הימנעות או קושי בפעילויות מוטוריות עדינות

תוצרים גרפיים דלים וקושי בתפקוד בתחום זה

הימנעות, רתיעה או צמא לפעילויות חושיות (מגע בחומרים מלכלכים, התנסות בתנועה, אכילה)

כאשר הילד נמנע או מתקשה לקחת חלק בפעילויות חברתיות (פעילות קבוצתית במסגרת חינוכית, השתתפות בחוגים אחר הצהריים)

כאשר נצפות תגובות רגשיות קיצוניות

קשיים בהסתגלות ובתפקוד במסגרת החינוכית

קושי להסתגל למצבים חדשים

איך מתבצע הטיפול?

ראשיתו של התהליך הטיפולי בריפוי בעיסוק היא בהערכה של צרכי הילד ומשפחתו. במהלך ההערכה המרפאה בעיסוק אוספת מידע על תפקודו והשתתפותו של הילד בתחומי העיסוק השונים ומעריכה את עוצמותיו וקשייו בתחום המוטורי, הסנסורי, הקוגניטיבי, ההתנהגותי וכן בנוגע לכישורי ההתמודדות שלו. במידת הצורך ובהתאם לרצונות המשפחה, נערכת לעיתים שיחה עם הצוות החינוכי של הילד (מורה/גננת) או תצפית בסביבה הטבעית (בית ספר/גן/בית).

לאחר תהליך ההערכה נקבעת תכנית טיפולית המותאמת לצרכי הילד ומשפחתו וכוללת לעיתים הדרכה להורים ולצוות החינוכי. במידת הצורך ניתנות המלצות לפניה להערכה של אנשי מקצוע נוספים: בדיקה של רופא התפתחותי, בדיקת שמיעה/ראייה, הערכה פסיכולוגית, אבחון של קלינאית תקשורת, אבחון של פיזיותרפיה, הוראה מתקנת וכו'.

ההתערבות הטיפולית נעשית בגישה המכוונת לצרכי הלקוח ומעודדת יוזמה ולמידה של הילד הן בקליניקה והן בסביבתו הטבעית. בהתערבות הטיפולית מתייחסים אל: הקניית כישורים לעצמאות יומיומית, הקנייה ושיפור מיומנויות למידה וכתיבה, שכלול יכולות המשחק של הילד והכנה לכיתה א'. ההתערבות יכולה להיעשות באופן פרטני, זוגי ולעיתים אף נערכות קבוצות טיפוליות.

קלינאי / קלינאית תקשורת

שפה הינה האמצעי העיקרי אשר בזכותו מנהלים בני האדם תקשורת. קשיי שפה, לקות דיבור או עיכוב שפתי הם רק חלק מהגורמים המניעים אנשים להעזר בשירותיהם של קלינאי / קלינאית תקשורת. קלינאות תקשורת הינו חקר ההפרעות בתקשרות והינו מקצוע פרא-רפואי הנלמד באוניברסיטאות.

מי נעזר בקלינאי תקשורת?

קלינאי / קלינאית תקשורת לרב עובדים עם שתי סוגי אוכלוסיות: ילדים ומבוגרים.
העבודה עם ילדים יכולה להתחיל כבר בשנת חייהם הראשונה ומתמקדת בעיקר בקשיים בהתפתחות השפה, קשיים בדיבור והגייה, בעיות גמגום, ועוד. ילדים מופנים לטיפול בדיבור על ידי צוות מסגרות החינוך, אורטודנט, טיפת חלב וכדו', אלו מזהים אפשרות שקימת לקות מסוימת, טיפול בבעיות היגוי לדוגמא, מפנים אל קלינאית התקשורת שתאבחן ובמידת הצורך תבנה תוכנית טיפול מקיפה.
העבודה עם מבוגרים, לרב, מתקיימת בעקבות תאונה קשה, פגיעות ראש, בעיות צרידות וכדו'. מבוגרים יופנו לטיפול אצל קלינאית תקשורת בעיקר בעקבות הפניה מרופא מטפל כאשר המטרה העיקרית היא שיקום.

כיצד בונה קלינאי / קלינאית תקשורת תוכנית טיפול?

קלינאי/ קלינאית התקשורת מנסה ללמוד על הילד, סביבתו והמסגרות בהן הוא לוקח חלק. הקלינאי / קלינאית יקחו בחשבון לא רק את עולמו הפיזי של הילד אלא גם את עולמו הרגשי. לא פעם, על מנת להבין את מקור הבעיה, יפנו קלינאי / קלינאית תקשורת לאיבחון נוסף להשלמת התמונה, בין אם מדובר בבדיקת שמיעה במכון מורשה, ראיונות שתערוך עם אנשי הצוות בבית הספר, איבחון לקויות למידה ועוד. על סמך האמור יבנו קלינאי / הקלינאית התקשורת תוכנית פרטנית לפי צרכיו של הילד כאשר ידרש מהילד להשתתף במספר מפגשים קבועים שלרב יתקימו תוך כדי משחק והפעלות.
עבור מבוגרים התהליך מעט שונה, האבחון יעשה בעיקר תוך שיחה עם המטופל והתבססות, במידת הצורך, על איבחון הרפואי. גם עבור המבוגרים נבנית תוכנית עבודה פרטנית לכל מטופל כאשר לרב הטיפול סובב סביב תרגול ושיחה.

טיפול קלינאית תקשורת אצל ילדים

גננת הגן המליצה לגשת לקלינאי/ קלינאית תקשורת לאיבחון, אולי אחות טיפת חלב או אפילו האורטודנט. ילדים מופנים לאבחון אצל קלינאי/ת תקשורת בדרך כלל על רקע לקות או עיכוב שפתי כל שהוא. במידה והמליצו לילדכם לפנות לאבחון מומלץ לא להתעכב ולפנות בהקדם. תקשרות היא חלק בלתי נפרד מעולמנו כאשר ילד עם לקות שפה יתקשה להבין או להעביר את מסריו לסביבתו מה שעשוי לגרום לתסכול רב ואף ירידה בביטחון העצמי.
כיצד נדע מתי יש לקחת את הילד לקלינאי/ קלינאית תקשורת?
קושי של ילד בגילאי הגן בהגיית מילים ובניית משפטים באופן רציף הינה טבעית. עד גיל 6 ילד יכול לקצר מילים בעלות הברות מרובות, להתבלבל במילים בעלות צליל דומה ולבנות משפטים באופן לקוי כאשר מדובר במילים מרובות. אך עם זאת, ילד הממעט להתבטא או שאינו מראה עקומת למידה חיובית לאורך זמן, יש לשקול להפנותו לאבחון וטיפול קלינאי/ת תקשורת (ריפוי בדיבור)

כיצד מתבצע האבחון?

קלינאי / קלינאית תקשורת בתחילה תשוחח עם ההורים על מנת להבין את הרקע וללמוד על סביבתו של הילד. היא תשוחח עם הילד ואף תאבחן תוך כדי משחק והפעלה. כמו כן, קלינאי/ת תקשורת לפעמים יערכו תצפיות בסביבתו של הילד או אף תשוחח עם אנשי מקצוע כמו מורים או גננות אשר ישלימו לה את התמונה. לרב יחפסו הקלינאי/ת התקשורת שגיאה או השתמטה של הברות, אוצר מילים מצומצם, חוסר מעקב אחרי הוראות פשוטות, אמירת מילים בודדות ולא שימוש במשפט שלם, דיבור שעיקרו באמצעות הידיים ועוד.

הטיפול בילד

טיפול בדיבור או טיפול בבעיות היגוי בילד, על ידי קלינאית תקשורת, יעשה תוך כדי משחק. מטרת הטיפול היא ליצר שיח עם הילד וסביבת תרגול תוך כדי יצירת אוירה נעימה וכייפית לילד אשר תיצור שיתוף פעולה ורצון מצידו להתמיד. הטיפול מתבצע על בסיס שבועי, לפעמים יותר ולפעמים פחות, בהתאם לתוכנית אותה בנו הקלינאי/ת תקשורת כאשר מצופה מההורים לקחת חלק פעיל בהמשך הטיפול בבית על ידי תרגול מתמשך עם הילד.

 

 

MA טיפול באמצעות אומנויות
התמחות בדרמה תרפיה.
יועצת משפחתית מוסמכת
והדרכת הורים בשיטת
מיכל דליות (סופר נני)

052-2896337

כהורים דואגים ואיכפתיים, פעמים רבות אנו שואלים את עצמנו שוב ושוב "האם טוב לילדים שלנו"
האם התגובות שלי ההורה מותאמות לילד?
האם הגבולות מתאימים? לא נוקשים מידי ולא גמישים מידי?
האם ההתנהגות שלי מותאמת לצרכי הילד?
האם הילד צריך טיפול או שאין צורך בכך?
האם אני, ההורה, צריך הדרכת הורית?

בכדי לקבל תשבות לשאלות ולהתלבטויות הללו אני מציעה שירות יעוץ חינם דרכו תוכל להתלבט, לבדוק, לשאול.

ניתן להתייעץ בטלפון 052-2896337

או במייל nkorech@bezeqint.net

ניתן, ואף רצוי לשלוח ציור/ציורים של הילד לצורך פיענוח וליווי ההתייעצות.

מה מתאים יותר לטיפול בבעיה של הבן/בת שלי, טיפול באמצעות אומנויות או הדרכת הורים למתבגרים ובוגרים צעירים ?

התשובה לשאלה "מה מתאים יותר" איננה פשוטה.

יש מקרים שבהם בשיחת טלפון אחת ניתן להבין איזה סוג טיפול מתאים יותר לבעיה שבגינה פונה ההורה לייעוץ/טיפול.

בבעיות הקשורות לגבולות נוטים לטפל באמצעות הדרכת הורים לנוער ולכל גיל אחר.

בבעיות בעלות היבט רגשי מובהק – מתאימים יותר טיפול באומנות או טיפול משולב.

בבעיות הקשורות לחרדות מתאים יותר טיפול התנהגותי קוגנטיבי.

לפעמים נדרש מפגש עם ההורה/הורים כדי להחליט מהי השיטה המתאימה ביותר לטיפול בבעיה, ולעתים כדי להשלים את התמונה, יש להיפגש גם עם הילד/ה.

לדוגמה:

הורים יכולים לפנות בגלל בעיית אנקופרזיס של בנם/בתם (אנקופרזיס = אי-עשיית צרכים במקום המיועד לכך).

אנקופרזיס הוא תסמין שיכולות להיות לו סיבות רבות:

1. אי-הצבת גבולות בבית
2. עודף גבולות בבית (בעיקר סביב ניקיון)
3. בעיית נקיון של אחד ההורים
4. טראומה שהילד חווה
5. סוד שהילד שומר בבטן (ולכן לא משחרר)
6. ניתוק מהגוף

ועוד…

 

לשתי הסיבות הראשונות מטופלות בדרך כלל במסגרת הדרכת הורים למתבגרים ובוגרים צעירים.  לסיבה השלישית מתאים טיפול קוגנטיבי התנהגותי להורה, לשלושת האחרונות מתאים יותר טיפול באמצעות אומנויות.

בעבודה הטיפולית חשוב להקדיש תשומת לב מיוחדת לאבחון המדויק של מקור הבעיה; אבחון כזה מאפשר להתאים את הטיפול המדויק ביותר לילד ולהוריו על מנת להגיע לתוצאות מהירות.

לעוד מידע על הדרכת הורים לנוער התקשרו כעת או השאירו הודעתכם ונשוב אליכם בהקדם.

טיפול באומנות הוא שיטה פסיכולוגית שמשתמשת במדיה אומנותית כדרך לתקשורת.
כדי להיות מטופל אצל מטפל באמצעות אומנויות, אין צורך בידע מוקדם או בניסיון של המטופל במדיה האומנותית.
המטרה היא ליצור שינוי וצמיחה אצל המטופל על-ידי השימוש בחומרים ובשיטות אומנותיות בסביבה מאפשרת ובטוחה.

היחסים בין המטפל למטופל הם בעלי חשיבות מרכזית בטיפול, ועם זאת טיפול באומנויות שונה מטיפול דינמי בכך שהוא כולל 3 מרכיבים: המטופל, המטפל והמדיה האומנותית (ציור/פיסול/סיפור/משחק וכדומה).
מסיבה זו השיטה מאפשרת תקשורת והבעה במיוחד למטופלים המתקשים להביע את מחשבותיהם ורגשותיהם בדרך מילולית. לכן שיטה זו מתאימה במיוחד לעבודה עם ילדים.
השיטה מתאימה גם לעבודה עם מבוגרים במקרים שבהם רוצים "לעקוף" את המודע ולהגיע לתכנים של התת-מודע באמצעות שימוש במדיה האומנותית.

השיטה מתאימה לטיפול במגוון בעיות, כגון:
הערכה עצמית נמוכה וביישנות
כעסים והתפרצויות זעם
חיפוש תשומת לב בצורה שלילית
תת-הישגיות בלימודים על רקע רגשי
פחדים, חרדות ופוביות, לרבות חרדת פרידה
סרבנות גן/בית ספר
תגובות על גירושים
טיפול בטראומה
הפרעות שינה
אנקופרזיס – עשיית צרכים בתחתונים (לאחר גמילה) או בעיות תוך כדי גמילה
הפרעות קשב – טיפול בהיבט הרגשי
הפרעות בדיבור (אילמות סלקטיבית)
הפרעות פסיכוסומאטיות ומחלות שיש להן קשר עם סטרס (גירודים בעור/אסתמה/מעי רגיז)
דיכאון