סדנה בנושא תקשורת

תקשורת חד / דו סטרית

נושאים נוספים: אין

מטרות: לעמוד על ההבדל בין תקשורת חד / דו
סטרית.

הכנות מוקדמות / חומרים:

טלוויזיה + וידאו + סרט וידאו כלשהוא (רצוי סרט פעולה).

נספח 1 – ציור ללא תקשורת – צילום 1 (שרינק).

נספח 2 – ציור כולל תקשורת – צילום 1 (שרינק).

נספח 3 – מחקר.

נספח 4 – כרטיסיות צורה – 6 סטים, ל6- קבוצות,
בנות 5 משתתפים, בכל סט 5 כרטיסי
צורה. (1 לכל משתתף).

מהלך הסדנא

1. פתיחה

להסביר למשתתפים שמטרת המפגש הינה לעמוד על ההבדל בין תקשורת חד
לדו סטרית.

2. משחק "טלפון שבור"

להוציא 4 משתתפים לחדר סמוך (או למסדרון), ולהקרין בפני
שאר המשתתפים קטע מתוך סרט פעולה (רצוי בעל אופי פעולתי). לקרוא למשתתף אחד
להיכנס לכיתה ולספר לו מה ראו בסרט לאחר מכן. יש להכניס את המשתתף השני לכיתה
והמשתתף שסיפרו לו מה ראו בסרט יספר למשתתף השני וכך הלאה על כל 4
המשתתפים.
– בסוף להקרין שוב את הקטע מהסרט ולעמוד על ההבדלים.

3. ציור ללא הסברים

א. משתתף מהקבוצה ינסה להנחות את הקבוצה כיצד לצייר את הציור המופיע בנספח 1
– ציור ללא תקשורת. לקבוצה אסור לשאול שאלות ולבקש הבהרות, רק למשתתף
שמסביר איך לצייר את הציור מותר לדבר. (תקשורת חד סיטרית).

ב. בסיום ההסבר המשתתף יציג את הציור המקורי ויבדוק את ציורי המשתתפים.
המשתתפים יעמדו על טעותם. המשתתף ינסה להנחות את הקבוצה כיצד לצייר את
הציור המופיע בנספח מס' 2 – ציור כולל תקשורת. לקבוצות מותר לשאול שאלות
ולבקש הנחיות נוספות (תקשורת דו סטרית). בסיום ההסבר המשתתף יציג את הציור
המקורי. המשתתפים יעמדו על ההבדלים בין שתי השיטות.

ד. דיון:

– מה היתה הרגשת המשתתפים בעת התרגיל הראשון – לעומת הרגשתם בתרגיל
השני?

– מה היתה איכות הביצוע בשני התרגילים?

– מה חשיבותה של היכולת להידבר במקרה זה?

– מהם יתרונותיה? (תחושה של ביטחון: עושים את הפעולה הנכונה; תחושה
שמתייחסים אלי, לקושי שלי; איש אינו אוהב שמתעלמים ממנו).

– מהם חסרונותיה (בלגן, רעש, הפרעה)?

4. ניסוי

אפשרות א: לספר למשתתפים אודות הניסוי המופיע בנספח 3.

אפשרות ב: (מומלצת) לבצע יחד עם המשתתפים את הניסוי המופיע בנספח 3.

הסבר אפשרות ב:

א. לתת רקע כללי על ניסוי: כל ניסוי כולל השערות, הליך, תוצאות, מסקנות וכו'.

ב. לצייר את תבניות התקשורת על הלוח ולהושיב את המשתתפים לפי תבניות אלו.

ג. לחלק להם כרטיסיות צורה (נספח 4).

ד. לחלק פתקים + עטים.

ה. בתום הניסוי לרשום את התוצאות + המסקנה על הלוח ולספר על התוצאות במחקר
של הרולד לוויט.

נספח 3

מחקר – קשר או קצר בתקשורת

הרולד לויט (1951, 21) ערך סדרת ניסויים שמטרתם היתה לבחון כיצד משפיעה תבנית התקשורת בקבוצה (מי יוכל להתקשר עם מי) על יעילותה, ועל שביעות הרצון של חבריה.

לוויט הזמין לכל ניסוי שערך קבוצה בת חמישה נחקרים. הוא מסר לכל אחד מהם כרטיס ועליו מודפסות חמש מתוך שש צורות אפשריות.

הצורות היו:

רק צורה אחת מתוך החמש היתה משותפת לכל הנחקרים. עליהם היה לגלות מהי הצורה המשותפת לכולם. למשל:

הנחקר הצורות שנמסרו לו
א

ב

ג

ד

ה

חברי הקבוצה, שלכל אחד מהם נמסרת חמישית מן המידע הדרוש לפתרון הבעיה, נתבקשו להעביר ביניהם פתקים כדי למסור זה לזה מידע עד שכל חברי הקבוצה ימצאו את הפתרון הנכון.

האדם מבין הנחקרים שפותר את הבעיה מוסר את הפתרון לחבריו – או שכל אחד פותר את הבעיה בעצמו.

לוויט ביקש לבחון אם חברי הקבוצות בעמדות המרכזיות שבעי רצון יותר מעמיתיהם שבעמדות שוליות ואם יעילות יותר הקבוצות שבהן קיימות עמדות מרכזיות.

ועתה לתוצאות. בראשונה נציין כי הקבוצות פעלו בדרך-כלל לפי מבנה התקשורת. בגלגל פתר על-פי-רוב ב' את הבעיה ומסר את הפתרון לחבריו. בשרשרת וב – Y פתרו את הבעיה ג' ולפעמים ד' – ומסרו את הפתרון לחבריהם. במעגל, לעומת זאת, ניסה כל אחד מן החברים לפתור בעצמו את הבעיה, ולא נתגלה מבנה אחיד של פעילות הקבוצה.

נספח 3 – המשך

הגלגל נתגלה כצורה היעילה ביותר. בקבוצות אלה היה הביצוע מהיר ומספר השגיאות קטן. השרשרת והמעגל היו הצורות הפחות יעילות. בקבוצות אלה נדרש זמן ארוך יחסית להשלמת המשימה ומספר השגיאות היה גדול. יחד עם זאת חובה לציין כי ההבדלים בין הקבוצות ניכרו בעיקר בתרגילים הראשונים. בהמשך נצטמצם הפער.

בצד ההשפעה המרובה של מבנה התקשורת על יעילות הביצוע של הקבוצה, נתגלו הבדלים ניכרים בשביעות הרצון של הנחקרים. נחקרים שתפסו עמדות מרכזיות והיו פעילים בפתרון הבעיה נהנו יותר מן התפקיד מאשר נחקרים שתפסו עמדות שוליות. ומכאן אנו למדים כי בתבנית המעגל לא נתגלו הבדלים בשביעות הרצון של חברי הקבוצה. לעומת זאת, ביתר התבניות היתה שביעות הרצון קשורה למרכזיות העמדה שתפסו חברי הקבוצה במבנה התקשורת. במבנה הגלגל, למשל, נמצא הנחקר שתפס עמדה ב' יותר שבע רצון מהנחקרים א', ג', ד', ה', שהרי נחקר זה תופס עמדה יותר מרכזית מאשר אחרים.

מתוצאות המחקר של לוויט נוכל להגיע למסקנה חפוזה כי קבוצות בעלות תבנית המציבה אדם מרכזי ברשת התקשורת הן היעילות ביותר. אך נחשוב לרגע מה היה קורה אילו הוצב במרכז מבנה הגלגל אדם לא מוכשר, המתקשה באיתור הבעיה. הדבר היה ודאי בעוכרי הקבוצה ומפריע ליעילותה.

ערוצי התקשורת:

הנחקרים יכלו להעביר זה לזה פתקים – אבל רק בערוצי תקשורת שקבע בשבילם החוקר. למחקר זה הוא בנה תבניות תקשורת המוצגות באיור הבא:

תבניות התקשורת בניסוי של לוויט
נספח 3 – המשך

הנחקרים, המסומנים באותיות מוקפות בעיגול, יכלו להעביר תקשורת רק דרך הקווים שבתבנית המחברים ביניהם. בתבנית המעגל יכול כל נחקר להעביר מסר ישיר לשני הנחקרים שלידו. א' יכול לקיים תקשורת ישירה עם ב' ועם ה'. אם רצונו להעביר מסר ל-ג', עליו להעבירו דרך ב'.

בתבנית השרשרת יכול א' לקיים תקשורת ישירה עם ב'. אם רצונו להעביר מסר ל-ג', עליו להעבירו דרך ב'. אם רצונו להעביר מסר ל-ה' עליו להעבירו דרך ב', ג', ד'. ג' יכול לקיים תקשורת ישירה עם ד' ועם ב'. אם רצונו להעביר מסר ל-א', עליו להעבירו דרך ב'.

בתבנית בצורת האות Y יכולים א', ב', ה' להעביר (או לקבל) מסר ישיר לאדם אחד בלבד. ד' יכול להעביר מסר ישיר לשני אנשים, ו-ג' – לשלושה.

בתבנית הגלגל יכול ב' להעביר (או לקבל) מסר ישיר לכל חבריו, ואילו חבריו יכולים להעביר מסר רק אליו או דרכו.

כאמור, הנחקרים העבירו מסרים בעזרת פתקים ורק בערוצים שקבע להם החוקר. איש מבין הנחקרים לא ידע מה צורת תבנית התקשורת.

שים לב כי בתבנית הגלגל, למשל, יכול ב', לאחר שקיבל את המידע מחבריו, לפתור את הבעיה, למסור את הפתרון לחבריו, ותקשורת נוספת איננה נדרשת. במעגל, לעומת זאת, עובר המידע מאחד לשני.