"שלטי דרך"- מרכיבים של העברה בדרמה תרפיה- תאור מקרה/ ד"ר אליעז וד"ר פלשמן

"שלטי דרך"- מרכיבים של העברה בדרמה תרפיה- תאור מקרה/ ד"ר אליעז וד"ר פלשמן

(עמ' 1) היחסים בין המטפל למטופל חשובים לתהליך הטיפולי. בתי ספר שונים לפסיכותרפיה נוטים להדגיש אספקטים שונים בהגדרת ההעברה (transference). ההגדרה של Moore & Fine (68') להעברה: ".. העתקת דפוס רגשות והתנהגות, כשבמקור הם נחוו עם דמויות משמעותיות מהילדות, עם אנדב דואל אחר שאיתו יש יחסים. תהליך לא מודע זה יוצר מחזוריות, אינו נתפס במודע, וכולל גישות, פנטזיות, רגשות שונים, פנטזיות וכד'. ההורים הם בד"כ הדמויות המקוריות שמהם נלקחות הדמויות, אך במקרים רבים צאצאים, סבים, מורים, רופאים- יכולים להיות גם המקור…"
העברה כתהליך דרמתי: העברה בבסיסה היא תהליך דרמתי שבו מגיבים לשיווי המשקל בין 2 מציאויות. 2 המציאויות מתייחסות לדיכוטומיה שבין דמיון, פנטזיה ודרמה מחד, ובין חיי היום יום מאידך. העברה מערבת במיוחד התנהגות של 'as if'. התנהגות זו מתירה לאדם להיות מונע ע"י רגשות עמוקים מאוד. המטפל מיצג משהו משמעותי מהעבר של המטופל, ובטיפול המטופל מגיב למטפל כאילו הוא הדבר המשמעותי הזה.
ביסודות של העברה דרמתית שכתב אליעז ב92' , הוא הציג את ההבדלים בין העברה בפסיכואנליזה להעברה בדרמה תרפיה, ועשה הבחנה בין הגלוי לנסתר בשתי הדיסציפלינות.
בדרמה תרפיה החוקים נסתרים (חוקי היחסים בתוך הספור הדרמתי), בפסיכואנליזה החוקים גלויים (אספקטים רשמיים של תהליך טיפולי), בנוסף בדרמ"ת הפנטזיות גלויות, ובפסיכוא' הן סמויות. (דמויות דמיוניות כהעברה למטפל מהחיים האישיים של המטופל). בסיטואציות שבדרמ"ת הדמויות הדמיוניות הן גלויות, בעוד שהחוקים שעל פיהם הן מתנהלות- הינם סמויים. בפסיכוא' חוקי התהליך הטיפולי גלויים, היחסים הדמיוניים של העברה סמויים ולא מודעים מנק' מבטו של המטופל.
ישנן 4 מדרגות של מעורבות בהעברה בפסיכוא'. ראשית התגובה להעברה מואצת ומוגברת. 2 צעדים אלה מתרחשים בחוויה התת מודעת של המטופל, (עמ' 2) אח"כ המטפל עובר תהליך, ובסופו של דבר נוצרת מודעות לקומפלקס הרגשי המקורי של המטופל. 2 הצעדים הללו מתרחשים בחוויה המודעת של המטופל.
איך ניתן לתאר טיפול עם סיטואציה של העברה בדרמ"ת? ראשית, האצה של הפנטזיה (סמויה) ואז *cleaving (בקיעה), העצמה, והאחרון- מודעות לפנטזיה. 2 ההבדלים העיקריים : שבדרמ"ת-cleaving.1 (בקיעה) מקדים את ההעצמה. 2. ההעצמה אפשרית אחרי cleaving (בקיעה).
חלק גדול מההתנהגות של הפסיכואנ' מוכוונת להעצמת הדמות הטרנספריאלית שמוקרנת עליו, ולשמר את האפשרות של cleaving (בקיעה) אפשרית בנק' המתאימה. הפעילות הדרמה תרפיסטית לא מונעת התפתחות, אך היא יכולה לשמש גורם שבוחר תגובות העברה והרבה סיטואציות קליניות. במקרה של דרמ"ת להתעלם או להכחיש את תופעת ההעברה יגרום לכך שהמטפל יהיה מוגבל בניצול ההיבטים הטיפוליים של העברה זו. המצב מערב מודעות לתהליך של העברה שמושלך על המטפל מדמויות אחרות. המטפל יזמין השלכה מתמשכת עליו. הדרמה תרפיסט מציג דבר דומה, תהליך של הקרנה הפוכה ע"י ארגון האובייקט והיחסים שקשורים להעברה. אולם במקום לחפש הקרנה חדשה על מסך דמיוני, הדרמה תרפיסט משתמש בבמה לתרגיל זה. המטרה היא לא להפחית או להעלים או להתעלם מיסודות ההעברה אלא לעשות להם cleaving (בקיעה) מהתרפ' ולהעצימם דרך המדיום של דרמה. בדרמ"ת ניתן לומר שבתהליך וביחסי ההעברה המטפל משחק 2 תפקידים- כמטפל וכתמונה מעולמו הפנימי של המטופל. במקרה שמתואר בהמשך המטופל מארק רואה רק את התמונה ומאבד את המטפל, הוא לא רואה אותו הוא רואה רק את התמונה. המטופל בספונטניות מקרין על המטפל תמונות מעולמו הפנימי. המטפל כתוצאה מזה, עשה שימוש בטכניקת cleaving (בקיעה) כדי להסית את ההשלכה הזאת במטרה לשמר את הטיפול. הטכניקות שעשו בהם שימוש מערבות את כל חברי הקבוצה, כשהמטפל לא ישתתף בתהליך הדרמתי פרסה. התהליך של הדרמה הקבוצתי היה שייך יותר ל cleaving (בקיעה) מאשר להעצמה, והמטפל השתמש בתפקיד שלו כבמאי הקבוצה כדי לקדם את תהליך ה cleaving(בקיעה).
תאור המקרה הבא הוא ניסיון לזהות את הטבע של ההעברה בדרמ"ת. הדו"ח מכיל הסברים למקרה מנק' מבט קלינית. רקע לספור הקליני: הסיפור נלקח ממח' פסיכיאטרית של הילד והמתבגר. החוקר: אלירן. ההסברים המלווים הם תוצאה של דיונים רבים בינו לבין ד"ר אלן פלשמן פסיכיאטר לילדים ומתבגרים.
היח' מכילה שירותים לילדים עם בעיות קשות שונות, המטופלים ביח' תחת פיקוח צמוד, כולל ביי"ס טיפולים אנדב דואלים, מפגשים חברתיים, יצירה וטיפול בדרמה. הדרמ"ת נועדה ליצור אווירה אטרקטיבית ובטוחה, שבה הילדים יוכלו לדבר על בעיותיהם ולהבינם, ולעזור לפסיכיאטר בהבחנת הבעיות. האוריינטציה הפסיכוא' של המחבר והידע הרב שלו בנושא מאפשרים לו להשתמש בדרמ"ת לעיתים ככלי אבחוני. במקרים אחרים הדרמ"ת משמש כטיפול קבוצתי. מטרות המפגשים נקבעו יחד עם צוות היח'. כשמטרת החוקר לאסוף מידע שמדגים את ההעברה שקיימת בדרמ"ת. בגלל שעבודה זו מתמקדת בפנומנה של העברה חשבו שהכי טוב לעשות זאת ע"י הסברים בכל שלב. (עמ' 3)
ד"ר פלשמן לא היה מוכר למחבר עד כתיבת המאמר, לכן התאפשר מעין דיסטאנס ואובייקטיביות ושיחרר אותו מדעות קדומות. חופש זה אפשר לו להיות במיוחד טוב מבחינה אנליטית ובהיבט הביקורתי של התהליך. פרויד בעצמו במקרה של שרבר הציע פירוש אנליטי שלם על סמך היסטוריה של מטופל שמעולם לא פגש, אך המטופל כתב את ההיסטוריה שלו ופרסם אותה בפומבי. אמנם לשיטה זו יש בקורות רבות, אך היא אפשרה אובייקטיביות רבה, בדומה למחקר זה. הרגשנו שהכי טוב יהיה אם הגרסאות של הקורא והחוקר יישמרו כפי שנכתבו לפני ששמו דגש על ההעברה שהתרחשה. בסופו של דבר הקורא מוזמן, על סמך ניסיונו הקליני, לשפוט את ההסברים של המקרה.
החימום כלל – סיפור חלומות ע"י חברי הקב', לאחר השיתוף הקב' התבקשה לבחור חלום אחד לעבודה דרמתית, המתורגלים התבקשו לגעת בכתף של האדם שירצו לעבוד על חלומו ומארק קיבל תמיכה מרוב חברי הקב'. הדר' של החלום שלו הוא גוף המקרה שיתואר. הרקע של מארק לפי תיקו הרפואי לא רב, נער לבן בן 14, הובא ע"י אביו (עובד תעבורה) למח' הפסיכיאטרית אחרי שניסה להתאבד. לא הייתה לו היסטוריה קודמת של אשפוזים. בגיל 7 עבר טיפול תרופתי בדיכאון, שחודש חודשים מספר לפני ניסיון ההתאבדות. בטיפולים האישיים מארק חזר ואמר שהוא מרגיש מת ושמטלטלים אותו כבר 14 שנה, מרגיש כמו ערימת זבל, אין לו יותר רגשות, הכל נראה חסר תקווה. יהרוג את עצמו בעתיד. חווה את כל משפחתו כבעייתית. הוא חש שאביו הוא עול קטן יותר משאר בני המשפ'. בעיקר התלונן על אחיו הבכור. אפקט שטוח. אבא של מארק חשף בעיות משפ' קשות. טיפול זוגי להורים. הסבתא גרה איתם, מארק חש שהיא לא אוהבת אותו. אמא של מארק סבלה מאגרופוביה. חטפה פאניקה שהייתה מעל 2 מייל מהבית. אביו של מארק ציין שלולא היה מודאג מה יהיה על ילדיו היה עוזב לקליפורניה ושוכח מהכל. סבתא של מארק מצד האם אובחנה כסכיזופרנית פרנואידית ולבסוף התאבדה.
החלום: אני נוסע בלימוזינה שחורה, עם שאר חברי הלהקה (מארק מנגן בגיטרה חשמלית בלהקה של חבר'ה בגילו) לעיר שינגנו בה. הנהג- לא חלק מהלהקה, כהה, נמוך, עם זקן. נוסע מאוד מהר, לא מסתכל לצדדים, ולא לתוך הלימוזינה. כולם שמחים שנוסעים לאנשהוא. (עמ' 4) אנחנו עוברים בדרך עיר קטנה. אני שם לב שאין בכלל שלטים/ תמרורים ובמקום יש שלטים עם הודעה: "אין הופעה היום". אני לא מבין את זה, ואנחנו כבר מחוץ לעיר. (מארק מסתכל על אלירן) אני מנסה להבין איפה אנחנו עכשיו, ואין שלטים בכלל. אני מתחיל לפחד ולהיות מודאג. מתחיל לחשוב שאולי ההופעה שלנו בוטלה ואומר לחברים שלי, אבל הם לא מבינים על מה אני מדבר וממשיכים לדבר בינם לבין עצמם. הנוף חולף מהר ואני לא מבין מה קורה. אתה ממשיך לנהוג מהר, ישר, ולא מסתכל לאחור אפילו פעם 1. אני שואל- מתי נגיע כבר והאם אנחנו בכביש הנכון? אבל אתה לא עונה. אנחנו נכנסים לעיר גדולה, הכל ריק, אין אנשים רק בניינים, אין מכוניות, כאילו הכל עצר. אני רואה את המועדון שבו אנו אמורים לנגן, ושלט גדול שכתוב בו "אין הופעה היום". הסבר- ההבדל היחידי בין הגרסא של החלום בחימום לבין הגרסא כעת שהנהג לראשונה תואר ככהה, נמוך עם זקן, אולי ספרדי. ובגרסא זו מארק הסתכל על אלירן ואמר- "בעצם אתה הנהג". הסבר- אלירן כמובן לא הנהג, יש לו תפקיד מקצועי, שמארק השליך לתוכו העברה, ומקורו בחייו הרגשיים של מארק. זה יכול להיות מוסבר על ידי סיטואציות טרנספריאליות. מארק חלם על המטפל שלו כאשר הוא מקשר את רגשות הטרנספ' שלו למטפל. גם בחלום וגם כאן ועכשיו הוא מרגיש שהוא נמשך בקצב מדאיג ע"י המטפל. הוא מסתכל על המטפל כל הזמן תוך כדי שהוא מספר את החלום. ספציפיות טרנספ' במובן כפול- בתוכן: סט של רגשות ופנטזיות, מרגיש נשלט. וספציפיות של אובייקט: הטרנס' הוא ספציפי כלפי המטפל ולא באופן גלובאלי או מעומעם לגבי הרבה דמויות.
הבמה מוכנה לתהליך של גילוי ופירוש הטרנספ' כמו שהודגם. תהליך כפול של העצמה, של הספציפיות של התוכן, ו cleaving(בקיעה) של התוכן מהאובייקט הטאנספ'- המטפל במקרה זה. במלים אחרות הרכב הרגשות והמחשבות יוצרים תנאים, שבסופו של דבר הם כל כך מוכרים למארק, שהוא לא יכול לראות בקונסטלציה הזאת ובתרפיסט את מה שבאמת מתאים לו. אח"כ הוא יכריח את עצמו להכיר במקור האורגינאלי האמיתי של הטרנספ' שלו- אבא שלו. מארק הסתכל מסביב לחדר, חיפש קשר עין. כשהגיע לאלירן הוא הסתכל עליו והפסיק. אלירן חש בהתרגשות ובהכרה של מארק ושאל את מארק 'איפה אתה עכשיו, מארק אתה נראה מאוד עצוב'. מארק: 'בטח, אני מאוד מפחד'. אלירן משחק בתפקיד מארק: 'אני מפחד כי אין הכוונה, אין שלטים שאומרים לנו לאן לנסוע, ובגלל המהירות והסכנה'. הסבר- המטפל לוקח תפקיד אמפאטי ומנסה לראות את העולם דרך העיניים של מארק, ובאופן אינטואיטיבי הוא עשה מהלך שלcleaving (בקיעה ). מטרת ה cleaving (בקיעה) היא ליצור בתחושת המטופל תחושה של דיסונאנס בין האדם שהוא המטפל והקומפלקס הרגשי שעושה העברה אליו. בניגוד לנהג, המטפל שואל את מארק 'איפה הוא' ואומר משפט חיקוי וחוזר על תחושה שמארק אמר שהוא מרגיש. (עמ' 5) אלירן אמר: 'אני מרגיש שיש לנו מספיק חומר גלם דרמתי בשביל לבנות את הדרמה שלנו'. הוא ביקש ממארק לבוא למרכז הבמה ולתאר את שאר חברי הלהקה בפירוט עד כמה שניתן, כולל היחסים ביניהם. מארק תיאר את שאר חברי הלהקה (5 גברים). אלירן ביקש ממארק לדמות את הבמה ללימוזינה ולצור מחדש את המצב שבו ישבו חברי הלהקה, הנהג וכו. מארק שם את הנהג גבוה יותר משאר החברים. מארק ישב מאחור, מסתכל קדימה ורואה את גב הנהג. שאר חברי הלהקה ישבו לידו אך הסתכלו על הצד האחורי של המכונית. אלירן ביקש ממארק לבחור את השחקנים. השחקנים הושבו במקומותיהם על הבמה, וניתנו להם שמותיהם לפי החלום. הסבר- המטפל יכול להגדיר הלאה את תפקידו. הוא מביים אקטיבית את הסטינג של הקטע, אבל הבחירות יהיו של מארק. פעולות המטפל יכולות לגרום לעיוותים נוספים בתפקיד שלו שמקורם בחיים הרגשיים, ולהוסיף לפעולה התרפויטית את המשמעות הטרנספ' של שליטה. מצד שני ההתעקשות שלו שמארק יבחר ויחליט יכולה לשמש כ cleaving (בקיעה ), מכיוון שההתעקשות הזו לא הולכת יד ביד עם שליטה. תאור החדר- 3 בנים 2 בנות שייצגו את המוזיקאים ישבו במרכז הלימוזינה. מארק עמד לידם כאילו קצת הולך לאיבוד. אלירן עמד ליד 2 הבנות שלא השתתפו בסצנה. אלירן: "יופי מארק, למה שלא תשב איפה שישבת בנסיעה, כדי שנוכל להתחיל?" מארק התיישב בספסל האחורי. אלירן: "אתה מבסוט מהארגון? כך אתה זוכר את זה?" מארק: "כן, חוץ ממך". אלירן: "אני לא זוכר שבחרת בי לשחק איזו שהיא דמות". מארק: "אתה הנהג". הייתה שתיקה. אלירן תמיד עוזר בבימוי של הדרמה, הוא מכתיב את הקצב, משנה את הדיאלוגים, את האווירה. הוא תמיד בשליטה. הפעם התפקיד שלו נבחר ע"י משהו אחר. זה הפך זאת לקשה עבורו להמשיך בתפקיד הרשמי שלו, אמנם הנהג יכול להפעיל את המכונית, אבל הוא לא יכול לשלוט במתרחש עם המשתתפים האחרים. אלירן: "מארק, למה שלא תבחר במשהו אחר להיות בתפקיד הנהג?" אלירן הסתכל על התרפיסטית באומנות, הלן וראה שהיא מבינה את העניין, ואמרה: "אני אשחק את תפקיד הנהג. מארק: "זה לא יהיה טוב, אני לא מפחד ממנה, אני פוחד ממך". הסבר- זהו ביטוי של ספציפיות של האובייקט שעבר הקרנה (העברה). המטפל משך את רגשות הפחד כלפיו. הפחד הזה מושלך אליו רק ע"י מארק. הלן לקחה יוזמה והתיישבה בכסא הנהג. (עמ' 6) אלירן ביקש ממארק לתת הנחיות לנהג כמו שעשה לאחרים. מארק הסתכל עליו וחזר על התיאור: כהה, לא גבוה, עם זקן. אלירן: "מה עוד אתה יכול לספר לנו עליו?" מארק: "אני לא יודע, מרגיש מבולבל עכשיו ולא יכול להתרכז". הסבר- החלום של מארק הוא חלום העברה. הבסיס שלו קשור ספציפית למטפל. האלמנטים שבו לא נראים לו הגיוניים כשמשהו אחר נוטל את תפקיד הנהג. אלירן: "אתה רוצה שנתעלם מהנהג רגע, ונחזור לשחקנים?" השחקנים האחרים חוזרים למרכז הבמה, לבקשת אלירן. הם מדברים ביניהם על מוזיקה, כסף, תהילה. הצהרות כמו: 'שאני אהיה מליונר אני אפסיק לנגן', 'אני מנגן כמו מייקל ג'קסון'.. מארק ניסה להשחיל משפטים כמו: "היי,חברים אין הופעה היום" "בואו נסתכל על סדר השירים" התחנונים שלו לא נענו. כל המחזה נהייה שטחי. הסיטואציה הייתה זרה לשחקנים ומשעממת גם למארק. הוא לא הצליח ליצור אווירה כמו בחלום. בשלב מסוים מארק אמר לאלירן: "אני מצטער זה לא היה כך בחלום" אלירן: "מה לא כמו בחלום?" מארק: "כל העסק הזה". אלירן: "אתה יכול לתאר את הסיטואציה עבורנו עוד פעם כפי שהיה בחלום?" מארק נראה מודאג, ואמר: "אני זוכר במעומעם שהם היו באוטו. לא שמעתי אותם אף פעם מדברים לא דברתי אליהם בחלום. הם היו איתי אבל לא ראיתי אותם, כל הזמן הסתכלתי החוצה. הפחיד אותי שהנהג נוסע כל כך מהר ולא ראיתי שלטים בחוץ". הסבר- האפקט של חלום קשור ספציפית ובלעדית לתפקיד של המטפל. חברי הלהקה הם אביזרי במה לתחושה של פחד שמארק חש כלפי הנהג. אלירן: "מה בדיוק הפחיד אותך?" מארק: "אני לא יודע. אולי שלא היו שלטים" אלירן: "למה אתה מתכוון?" מארק: "איך אפשר לנהוג ללא שלטים?" אלירן חש שהרגע בשלל בשביל לשנות לגמרי את הסיטואציה על הבמה. הוא הרגיש שלא פגע בלב המקרה בסיטואציה הקודמת. אולם הוא לא היה בטוח בטבע של הבעיה העיקרית. היה לו חשוב לביים את הסצנה לפי ההוראות המדויקות שמארק נתן לחלום. המלים האחרונות של מארק נתנו לו אפשרות לנסות סט אחר של תפקידים ולצור סיטואציה חדשה. הסבר- המטפל ניצב מול תגובת העברה חזקה. המטפל שנכשל עד כה לתפוס את לב הבעיה, יעשה בשכל אם ישקול לעבוד עם ההעברה הנגדית. מארק תאר את התפקיד הטרנספריאלי של המטפל כנהג, וניסה לכפות עליו לקחת את התפקיד. ע"י ניסיון להתעלם מהנהג ולחזור ללהקה המטפל מבצע אי נוחות של העברה נגדית. הוא לא יכול בשום נקודה להפסיק את תפקיד הנסיעה ברכב ולנהל את הלהקה. וכשבוחר את הלהקה הוא בעצם מראה שתפקיד זה מתאים לחלקים מסוימים באישיות שלו. ההתנהלות של המטפל ברגשות ההעברה הנגדית התפתחו, תוך כדי חיפוש אובייקט אחר חוץ ממנו שיעזרו לו ולמארק להבין טוב יותר את תפקיד הנהג. תפקיד ספציפי של העברה נגדית בתוך המטפל שיוצר קונפליקט בתוכו בין השליטה לפאסיביות. (עמ' 7) הקונפליקט מגורה/ מופרה ע"י ההעברה שיוצר מארק למטפל שלו לתפקיד השולט. תגובת המטפל היא אישית- תגובה רגשית אוטומטית של אי נוחות, וע"י כך הוא עושה העברה נגדית. ניתן לומר שבגלל שהסיטואציה היא דרמטית ואינטראקטיבית תפקיד ההעברה מורכב מאלמנטים מעבר לתפקיד הנהג בלבד. המטפל מחפש להגדיר לא את הדמות המרכזית- הנהג, אלא ע"י האינטראקציות של המשתתפים עם הנהג. הבחירה הראשונה של המטפל- לעבוד עם חברי הלהקה הייתה פספוס. ייתכן שההימנעות מהנהג נובעת מההעברה הנגדית האישית של המטפל להימנע מנושא של שליטה ופאסיביות באופן כללי. המטפל לומד שתפקיד הסימנים/ תמרורים/ שלטים הוא חלק מקומפלקס ההעברה. זה לא הנהג בלבד אלא האינטרא' בכללותה של נהג- תמרורים, שמסמלים את דמות הטרנספ'. "איך אתה יכול לנהוג כשאין סמנים?" המטפל חש את הזכות הדרמתית ליצור את השותף האינטרא' של 'אתה'= התמרורים על הבמה. המטפל מתייחס לחזרות של ה'אין תמרורים' כאינדיקציה שהם קיימים, אך באופן אקטיבי מתעלמים מהם. פרויד הציע שהתעלמות הוא תהליך משני, פעולה שתפקידה למסך תהליך ראשוני של תוכן מנטאלי. אלירן רוצה לקחת את תשומת ליבו של מארק ממנו, ולפנות לשני חברי צוות משועממים- "שמענו את מארק מדבר על שלטי דרך. תגידו לנו איזה שלטי דרך אתם מכירים?" עלו הצעות רבות. הדבר הציל את המצב משעמום טוטאלי. השלטים נכתבו על לוח. כל אחד מהמשתתפים התבקש לבחור תמרור, לבחון מה הוא אומר, איפה מופיע ואיזה תפקיד הוא משמש, ואיך ניתן להציגו על הבמה. התמרורים שהוצגו: הגבלת מהירות, פנייה ימינה, אין כניסה, עצירה, זהירות, סיבוב מסוכן, דרך חלקלקה, עלייה לפניך. אלירן: "עכשיו נעשה מחזה אימפרוביזציה בנושא השלטים. תתפזרו ותדמיינו שאתם מוצבים בדרכים צדדיות. הקב' השתמשה בכל חלקי החדר, והביעו התלהבות. חלקם הביעו את התמרור בגופם. רק למארק ולאלירן לא היו תפקידים. אלירן הציב בכוונה את השותפה הלן (מטפלת באומנות) בתפקיד תמרור, כדי להבטיח שתהייה לו גישה מובטחת לפחות מצידה. הסבר- המטפל משחק ב 2 רבדים- ברובד של מוביל הקב', הוא חידש את הקב' ע"י פיזורם ונתינת תפקידים מרכזיים. הסמכות שלו נובעת גם מהיותו מוביל הקב' באופן כללי וגם מהיותו הדמות הטרנספ' של מארק בחלום. הוא מגדיר את שותפיו בקומפלקס של נהג- תמרורים. בשביל חברי הקב' זה פתר את האופן שבו מארק פנה למנהיג באופן כל כך ספציפי שכולל אלמנט של איבוד הקב' ושעמום כללי. ברובד של דמות טרנספ' של מארק.(סוף עמ' 7=65)

פעולת התרפיסט פרדוכסלית. בקבלת המרכזיות של תפקיד הנהג, הוא הפסיק זמנית לאתגר את ההתעקשות של מרק שהתרפיסט חייב להיות הנהג. עדין, ע"י הרחבת פיגורת ההעברה להכיל את הסימנים הבולטים, אף על פי שהופיעו לשלילה בחלומו של מרק וע"י הקצאת התפקידים של הסימנים, התרפיסט נאחז במבנה(קומפלקס) הספציפי שבעצמו כמקור כוח נפשי או מטרה להעברה. במילים אחרות, בחיפוש אחר הגדרה מתקדמת התפקיד המועבר חקירה בתוך השותפים, פעולותיו מגבירים את הרגשות המועברים, ובאותו זמן מדגימים, שהפעולה הזו לא באה בעקביות עם המימוש האישי של התרפיסט של התפקיד במלואו,
אלירן שאל את מרק באיזו שעה הקבוצה מגיעה במופע שהתבטל. מרק השיב שהשעה 16.00 ביוני אחה"צ. מרק לא הצליח לשחזר צבעים, את פרטי הנוף או את האווירה לכל שאלותיו של אלירן בנושא זה, הוא חזר "אני לא זוכר".
אלירן בקש ממרק לנסות לתת לקבוצה יותר פרטים, כדי לעזור לסימני הדרך לשחק את תפקידם. פרטים אלו היו אמורים להתקשר במיוחד לכיוון הלהקה. חשיבות ההופעה, מידת הציפיות שלהם מעצמם ובמיוחד של מרק שהיה הגיטריסט המוביל והיחסים בינו לבין הנהג מרק בחר לדבר במיוחד על היחסים שלו עם הנהג.
מרק: " אין בנינו יחסים בכלל. פשוט, כל פעם שעלינו ללכת להופעה אנו שוכרים לימוזינה וזה הכל. אבל, הנהג הזה עצבן אותי, כי הוא היה כל כך בטוח בעצמו…וזה היה מפחיד שהוא נהג כל כך מהר ללא סימני תנועה בכלל.
פרשנות 8 א
התרפיסט יכול להיות בטוח בעצמו, אבל החיבור של ראיית הנהיגה כ"כה מהירה ללא סימני תנועה (תמרורים)" מביעה את החיבור של ההעברה או את העיוות בהעברה על התרפיסט מעברו הרגשי של מרק.
אלירן: " האם זה הפחיד את כל חברי הלהקה?"
מרק : "אני לא יודע…לא חושב כך, הרגשתי כאילו שהוא ידע לאן לנסוע ולקח אותנו למקום אחר".
אלירן: " האם ניסית לעצור את הנהג או לדבר איתו?"
מרק: "כלום, בכל אופן הוא לא הקשיב, הוא הסתכל קדימה".
אלירן:" יש לי הרגשה שהכרת את הנהג מאוד טוב, האם פגשת אותו קודם בנסיבות קודמות אחרות?" (האינטואיציה של אלירן לפתע, ממזגת תובנה שהוא לא יכול באותו זמן לעשות אנליזה לתוך רכיב ספציפי. (קוהוט 1971).
שתיקה
פרשנות 9
התרפיסט, יותר בטוח בתפקידו התרפויטי אחרי התפקוד המסור של צרוף השותפים, מעלה את האפקט של ההעברה אצל מרק. הוא עושה מהלך של אחיזה חדה בהשלכה נגדית
בכך שהוא מעיר על הנהג. ע"י הגדרת עצמו כאחד שמדבר על הנהג, הוא מתנהג בצורה לא עקבית עם היותו הנהג (הבנס 76.86)
אחרי כמה דקות מרק מגיב.
מרק: " הוא תמיד היה הנהג שלנו… למעשה רק עכשיו הבחנתי בכך. אני לא יודע, אולי אני טועה… זה, זה בטח לא יכול להיות.
אלירן מרגיש שמרק צריך לעכל את הגילוי החדש.
פרשנות 10
מרק מבולבל,. ההעברה העלתה רגשות, שבהיותם דומיננטיים, לא יכולים להיות יותר כנחווים כתוצאה מהתנהגות התרפיסט. הרגשות יכולים להתנסח כך:" אני מרגיש נשלט, אך ע" מי?"
אלירן מחליט להניע את הדרמה שהקבוצה בנתה. מרק או אלירן צריכים לשחק את הנהג.
אלירן: " כסה הנהג עדין ריק. האם תרצה לשבת בו?"
מרק:" לא" וחייך בשקט "זו רק בדיחה, למה שאשב בו? אני אפילו לא בן 16. אסור לי עדיין לנהוג" הייתה שתיקה ארוכה" אני מוכן לשחק את התפקיד של הנהג אך לא לשבת בכיסאו. אשחק מכאן"
מרק עמד קרוב לשני השחקנים ששיחקו את התמרורים, רחוק מהמקום שהוקצה לנהג.
פרשנות 11
הצורך של מרק להביע את עוררותו לא אפשרה לו לוותר על ההעברה הספציפית של המורכבות הרגשית בכך ששיחק את הנהג.
המבנה הספציפי הזה יכל להיות נלמד רק ע"י כך שהיה באינטראקציה עם התמרורים. מרק קבל חלק מהתפקיד במטרה ללמוד את השאר דרך המשחק. אפשר לטעון שהפרוצדורה בשני שלבים הקלו את צעדיו של מרק לעבר התפקיד עצמו. הוא החליט לקחת את התפקיד קודם, ורק אז יכל לשער את התפקיד במלואו. השתיקה הארוכה בנקודה זו מייצגת את הליבה המרכזית של הניהול של ההעברה. בזמן שהערכנו את התפקיד של הנהג עצמו מרק, באופן זמני הניח בצד אחד את הטענות ההעברתיות על התרפיסט אליו הוא התחבר בתפקיד אישי זה. כאשר מרק נקשר בפסיכואנליזה עם התרפיסט. עליו היה להתנסות בהעברה דומיננטית פסיבית ולהרגיש אפילו חזק יותר דרך התרפיסט לפני שהרגשות יכילו הכרה רגשית מספיקה שתאפשר לו להסיר אותם מהתרפיסט ( "הכחשה") ולזהות את מקורותיה מחייו הרגשיים שלו. (גרינסון, אופנקרנץ וטובין 1974). כאן, בכל אופן, הנחת ההעברה בצד דומה ל"הכחשה" עשויה להופיע החלק המלא של הרגשות הדומיננטיים- פסיביים שמתבטאים דרך התרפיסט.
אלירן:, תמשיך אתה מייצג את הנהג וגם את הלימוזין, אתה נוהג בכביש שיש בו הרבה תמרורים.
מרק הלך לקצה החדר, מתבונן על כל התמרורים. הוא סובב את ידו כאילו הוא מסובב את המפתח כדי להתניע את המכונית. הוא לווה את תנועותיו בקולות של המנוע. הוא הניח את ידיו על ההגה ולחץ על דוושת הגז.
כל הפעולות הללו לקחו לא יותר מ20 דקות. מרק ניתר קדימה כאריה שהשתחרר מהכלוב. נחפז אל התמרורים מתנגש בכל אחד מהם ומפיל אותו על הרצפה בזמן שהוא מדבר בהמשכיות כאילו לחזק את פעולותיו הפיזיות. " לעזאזל עם המהירות", הוא צעק "אף אחד לא יגיד לי איפה לפנות". וכך הלאה. לפתע, וכמעט בלי שיהיה לאלירן זמן לקלוט מה קורה, מרק הגיע ל"סוף הדרך" כל השחקנים מפוזרים מאחוריו, חלק נפגעו פיזית מפעולתו. רבים הסתכלו מעט אובדי עצות ואפילו מבוהלים. מרק היה נלהב כולו. הוא נשם במהירות והיה חיוך רחב על פניו.
פרשנות 12
הסיטואציה הדרמטית הייתה מאפשרת – מעודדת. באמת השערה של התפקיד העומד להיות מובן. צריך להיות ברור שהסצנה הייחודית יכלה להתעורר ולהתחדד ע"י הרגשות המועברים לתרפיסט, אך יכלו לא בדרך יעילה להיות מגולמים עליו או על ידו.
עכשיו שרה התחילה לדבר. היא היתה נערה שחורה בת 15 שהייתה בקבוצה קרוב לחודש. היא הכירה את מרק טוב ופתחה חברות ולהתרועע אתו. היא אמרה" אז אתה יודע אתה ממזר, כמעט הרגת אותי!". מילותיה המריצו את השאר לדבר באותו אופן.
אלירן: " איפה אתה עכשיו, האם הגעת לאן שרצית? אתה נראה מרוצה."
פרשנות 13
התרפיסט לקח בחזרה מיידית את תפקידו התרפוייטי ולחקור את החוויה של התפקיד שמרק שיחק. הוא מחזק את התבקעות התפקיד מהתרפיסט.
מרק:" ודאי שאני מרוצה, שיט (חרה) …אתה רואה, אף אחד מהם לא מטריד אותי. אם אני רוצה אני יכול לשבור הכל ולהגיע לאן שאני רוצה.
מרק ישב בחלק המוגבה של החדר והסתכל בעיניים מנצחות על שדה הקרב.
אלירן:" אם הבנתי אותך, חשבת שהתמרורים התכוונו לעצור אותך או למנוע ממך להגיע לאן שרצית?"
ע"מ 68
התרפיסט חקר את המשמעות הספציפית שמרק נתן לתמרורים. לשמחתו הוא מרגיש נוח עם כך שמשמעות זו כבר לא דומיננטית ביחסיו של מרק עם התרפיסט.
מרק:" ודאי, זו הסיבה שיש תמרורים. כל חיי היו לי תמרורים, כל חיי הם צעקו עלי: "זה אסור, וזה אסור, אל תעשה את זה ואל תלך לשם. אבל וני יכול לעשות מה שאני רוצה, אף אחד לא יגיד לי מה לעשות. ואתה גם, לא תגיד לי מה לעשות. אני רוצה לשבור את התמרורים וזה מה שעשיתי.
פרשנות 15
מרק המשיך בספונטניות להעלות את הרגשות המורכבים הקרובים לחוויה האישית.
אלירן:" וזה למעשה הפחיד אותך מאוד, זה בפשטות לא הוביל אותך לאף מקום. אין לך שום כיוון.
פרשנות 16
התרפיסט, שהרגשות המועברים אליו ע"י מרק לא מכבידים עליו חופשי לחקור את ההיבטים הקונפליקטואלים שמרק מבטא.
מרק הביט קצת מופתע, כאילו לא הבין את הקשר בין מה שקרה על הבמה לדברי אלירן. הייתה דממה ואלירן חזר לתמרורים.
פרשנות 17 די….
ע"י פניה לתמרורים התרפיסט העצים את הבקיעה ע"י הפניית תשומת לבו של מרק לשותפים בחקיקה שיצר. משיים את מורכבות התמרורים של הנהג, אחרי שהצביע על הקונפליקט, אז יכל להתעורר מצב שאפשר לירוק את הקונפליקט ולהעביר אלמנט אחד ממנו לתרפיסט. מניית הסימנים הביא לעודד השלכה כזו.
אלירן:"(שואל את תמרור ה"עצור" "איך אתה מרגיש?"
אדם:" (ששיחק את תמרור העצור "LIKE SHIT "(כמו חרא") (כמו מי שיושב לתרגם את החרא הזה בשבת בבוקר).
אלירן: " אולי תוכל להסביר קצת יותר?"
אדם:" אני אידיוט שהסכמתי לשחק. רציתי לעזור לחרא הזה אבל לא צריך לעזור לו הוא סתם חיה".
אלירן: " אני שומע הרבה כעס בקול שלך".
אדם:" רציתי לעזור לו, אבל הוא ניצל אותי (הערים עלי).
אלירן: "כן"
אדם:" אם הוא היה שם לב לתמרור העצור היה לו זמן לחשוב מה הוא עושה ולא לפעול כמו כדור גדול.
אלירן שמע קולות של הסכמה מכמה מהמשתתפים. :" הוא לא שם לב לתמרורים," "אם זה היה אמיתי הוא היה כבר היה קצוץ שיער בכלא"." אלירן פנה לעבר תמרור הגבלת המהירות.
אלירן:" איך יכולת לעזור למרק בנהיגה המטורפת שלו?"
ביל:" בסדר, הוא יכל פשוט לנהוג יותר לאט כיוון שבטח יש לכך סיבה, סיבוב מסוכן או משהו אחר".
אלירן: "כן…"
ביל:" אבל הוא לא שם לב אפילו לתמרור אחד".
אלירן: "אתה נשמע נעלב"
ביל:" הוא לא שיחק לפי לחוקי המשחק. לא הייתי מוכן לכך שיסע כל כך מהר.אני לא רוצה לשחק יותר, " הנה, גם, נשמעו קולות של הסכמה. אלירן פנה לעבר תמרור "פניה ימינה".
אלירן: "למה אתה לא רוצה לשחק יותר?"
תום:" הוא משוגע\ אני לא אוהב שמרביצים לי…"
אלירן: "אבל אתה יכול לעזור למרק אם תשחק את התמרור זה יכול לעזור לו לשנות את הכיוון."
תום:" הוא לא מסכים שיעזרו לו הוא לא שם לב בכלל לתמרורים, הוא חושב שאנחנו חברים שלו, אני לא יודע, אני לא רוצה לעזור לו יותר."
אלירן פנה לעבר מרק
אלירן: "תום טוען ששיחקת מולו כמו שאתה מתנהג לחברים שלך".
פרשנות 18
המסר של השותפים סוכם.
התרפיסט שם לב שהסיכום מובע באופן זמני ובשם אחד מהתמרורים, למרות שהסיכום עצמו יכול להוביל לעוררות רגשית, צורה זו של סיכום עשויה להרתיע כמו עוררות על התרפיסט".
מרק": אין לי בכלל חברים".
אלירן: "אתה מתכוון גם לא הלהקה שאיתה אתה מופיע?"
מרק": SHIT. הם לא חברים שלי".
אלירן: "כן…"(שתיקה ארוכה).
מרק הניף את ידיו והחל לסקור את הקבוצה. המשתתפים הסתכלו לכיוונים שונים. אלירן ראה שמרק מתקשה לצור קשר עין. עיניו הפכו אדומות ודמעות הופיעו. (אויו יויו יוי)
פרשנות 19
המורכבות הרגשית הופיעה עכשיו במלא עוצמתה.
אלירן: " האם תוכל לחזור לרגע לחלום שלך? אני מתכוון לנביעה בלימוזינה להופעה."
פרשנות 20
בזמן התעוררות האפקט הספציפי. התרפיסט הגביר את יכולתו של מרק להגדיר את המורכבות ע"י החזרתו לסימבולים של עצמו.
מרק מחה כפיו באיטיות. הדמעות היו נראות בעיניו. אלירן חש שכמה משתתפים מתקרבים אחד לשני כאילו משהו עומד לקרות והם היו מפוחדים.
אלירן:" תחזור על החלום בבקשה"
מרק ( בדמעות)" אני נוהג בלימוזינה ואין כלום על הכביש. זה מפחיד אותי כי אין כלל תמרורים…."
אלירן: " מדוע זה מפחיד אותך שאין כלל תמרורים?"
מרק :" כי אין הכוונה ואני לא יודע מה לעשות".
אלירן: " וכשיש תמרורים?"
פרשנות 21
בתמצית, יש לנו כאן את הפרשנות לאין תמרורים" שהם, הפיכת התמרורים של מרק ללא תמרורים.

נוכחות ההורים בתוך המורכבות הזו, הסימנים לאלימות קשה הופרכו, והם דבקו בהקשר האישיותי הייחודי , ולכן מנע העברה לתרפיסט.זה אחרי הכל, "הסימנים, לא- סימנים", שפועלים אצלו באופן הדדי, כדי להביע את הקונפליקט בין שליטה ופסיביות.
מרק: [עם דמעות בעיניים] שברתי את כולם, שברתי את כל הרהיטים, אני אברח, אני אקח סמים, אני לא יכול לסבול את זה, כשהם אומרים לי מה לעשות.
[הייתה התפרצות בכי מלווה בדמעות, נראה שהוא נזכר במשהו.]
תום נער בן 14, היה נוכח בק' כ-3 שבועות, ניגש למרק וישב קרוב אליו.
אלירן: אולי אתה יכול לספר לנו על החוויה שנזכרת בה עכשיו?
מרק: לעזאזל, זה תמיד אבא שלי.

פרשנות 22
העצמה של ההווה-ע"י חברי הקב', ומורכבות העברה מלכתחילה-הגיע עתה לרמה הבקיעה הספציפית הכי גבוהה ועוצמתית, ולפרידה מהקשרים אסוציאטיביים. ממקורות ספציפיים: "זה תמיד אבא שלי."
אלירן: כן
מרק: הוא תמיד אומר לי מה לעשות.
אלירן: נותן לך תמרורים.
מרק: כן, אני חושב.
אלירן: כן, אז אתה שובר את התמרורים.
מרק: [מהנהן] כן
אלירן: ואז……………..
מרק: אני בורח…..אני לא יודע לאן
אלירן: וזה מפחיד אותך כמו בחלום?
מרק: כן אני חושב כך
אלירן: אם אין כיוון, ואין תמרורים, אין שום הופעה
מרק: כן, אני חושב.

אלירן הוסיף חלקים לפאזל ,שמרק הביע לפני כן. אלירן ציפה שהאינטואיציה תדריך אותו , יחד עם הניואנסים של תגובות מרק. אלירן המשיך את עבודתו בקליניקה.
כל עוד הצליח באופן סובייקטיבי להרגיש את התגובות האותנטיות של מרק. בינתיים התקבצו עוד מחברי הקב'. הקב' חשה שהיא צריכה לתמוך בו.
הבעיה של מרק הייתה דומה לבעיות שסבלו חלק מחברי הקב'.
אלירן: אני רואה שהתמרורים התקבצו סביבך- אולי אתה רוצה לאמר להם משהו?
מרק: זה גורם לי לצחוק עכשיו… אבל אני מצטער שהייתי כזה דפוק, לא התכוונתי לפגוע בך.
אלירן: אתה זוכר את עצמך בעבר מתנצל על משהו שעשית?
מרק: בטח, אני תמיד מצטער אחרי ההתקפות שלי , אבל זה תמיד מאוחר מידי , אבא שלי לא מדבר איתי יותר והכל מתפרק לחתיכות.
אלירן: אני רואה שאבא שלך אדם מאוד חשוב.
מרק: לעזאזל, אני מפחד ממנו.
אלירן: באותה הדרך שאתה מפחד מנהג הלימוזינה?
רק לאחר שהרגשות המורכבים נחוו והמקור הובהר, נחזור לפרש את החלום.
זה התחיל בהבקעה האחרונה [cleaving] , שמעורבת בו חזרה לביטוי שהתחיל בהעברה, לשיקוף דמותו של האב..
בפסיכואנליזה יותר מקובל לפרש חלום העברה תחילה, עם התייחסות לאנליסט, ורק לאחר מכן תהיה התייחסות לאבא.
בדרמה-תרפיה, הרצף הוא מהסוף להתחלה, כאשר הקליינט מוותר על העברה בכדי לחוות את הרגשות המורכבים, המורכבות הזו בהתחלה תחובר למקורות האותנטיים של העברה, שאנו יכולים לאמר שתנטש, ותהיה אינטרפרטציה.
ההנעה לאחור של הסדר תעשה ע"י האנליסט.
מרק: אני לא יודע, כשאב שלי כועס, הוא לא מדבר ולא מסביר, יש פיצוץ ואני תמיד מבחוץ.
אלירן: אז באופן פשוט אין הצגה, אבל הנהג ממשיך לנהוג ישר, הוא לא מסתכל לאחור
מרק: כן, אני חושב כך
אלירן: אתה מוכן לשחק אתנו עוד כמה דקות?

מרק:[מסתכל על חברי הקב' האחרים] אני לא יודע, הם כועסים עליי
אלירן: האם כולכם מסכימים לעבוד עוד מס' דקות?[יש שתיקה] בואו נניח שאנו יוצרים מצב של התקדמות, אתה צריך להישמע לתמרורים אפילו אם זה כואב.
פרשנות 24
למרק ניתנת הזדמנות לחוות עצמו בדרך אלטרנטיבית, זה יאפשר לו מספיק מרחק מהתפקיד הקודם, להרגיש שליטה, ויתן לו כוח להתגבר עליו. הוא הרגיש יותר יכולת לשלוט בתפקיד שהוא המציא עכשיו, והניח שהוא עלה באופן אוטומטי. הוא השיג את המרחק הנחוץ, כדי להבין את העברה שהוא הפנה כלפי המטפל. כאן שוב, בהעברה בפסיכואנליזה, נמשכת ההאחזות ומאפשרת לקליינט להניח שיש שליטה ומרחק.
בדרמה תרפיה הקליינט, באופן דרמטי, מניח שיש לו שליטה ומרחק כדי לעזור להבין את העברה, הנק' ששוב האינטרפרטציה היא על העברה , שבאופן מפורש ננטשה ולכן יכולה להיות מובנת ממרחק. בכל אופן, בפסיכואנליזה, האינטרפרטציה על העברה מופיעה בשיא, ורק מאוחר יותר יש נסיגה להרחקה.
שוב, חברי הקב' תפסו עמדות בתמרורי דרך בהם ביקש אלירן ממרק לנהוג שוב, אך הפעם עליו להיזהר, לא לפגוע באף אחד, אלירן הזכיר למרק , שכל אחד מהתמרורים רוצה לעזור לו. בפעם הזו לקח למרק 5 ד' לחצות את אזור הבמה [כ-60רגל]. התמרורים שינו את כיוונו, האטו את המהירות, עצרו אותו וכן הלאה…
כל סימן דרך אמר למרק למה הוא נועד, ואיך הוא יעזור למרק לציית לו. ככשיו שלקב' יש רקע מתאים, הם שידרו מסרים שהם קלטו מהדיבורים בין אלירן ומרק, והמשיכו מניסיון חייהם. כאשר עבר את כל התמרורים מרק עמד שמח בסוף הדרך.
אלירן: איפה אתה עכשיו?
מרק: אני בסוף
אלירן: זה שונה מהפעם הראשונה?
מרק: כ… אני רגוע, וזה היה כיף.
הק' ישבה במעגל. הם סיימו את המשחק, והיו בשלב השלישי- השרינג. הקב' כבר חוותה שלב זה מס' פעמים, בשלב זה כל מי שמעוניין מוזמן לעשות הקשר עם התרשמותו האישית של מה שקרה במהלך המפגש, ולתאר מקרה דומה מחייהם שלהם.
חברי הקב' שוחחו על מה שקרה להם, ואיך הם פתרו או לא פתרו את העניין. זהו השלב שבו חברי הקב', יכולים לדבר ולספר קשיים בחוויות האישיות שלהם. מרק הודה לכל התמרורים על העזרה שלהם.
מרק: אני מבין עכשיו כמה זה חשוב לא לברוח ולמהר קדימה, כי אתה מגיע לשום מקום. אני צריך להיות סבלני עם כל האנשים סביבי.
אלירן: אולי אתה יכול לספר לנו מיהם האנשים הסובבים אותך.

פרשנות 25
מרק עודד ע"י אלירן למצוא קשרים מלאים יותר מהדרמה, לחייו האישיים. לאלה שהוא התייחס אליהם באופן הדדי כאשר הגיב לתמרורים. בשרינג עודדו את מרק להסיר את ההשלכה הראשונית מהתמרורים, שהם ההורים, העברה המקורית המורכבת, המטפל חש עתה בנוח, שמרק לא רואה אותו יותר כנהג, ולקח תפקיד, שהעמדה שלו יותר אקטיבית, זה התאים לשלב האחרון של המפגש.
מרק: כולם…..חברים שלי….האנשים בבית
אלירן: ואיך אתה מרגיש לגבי אנשים אלו?
מרק: אני לא מחבב אותם
אלירן: כמו התמרורים?
מרק: כן, אני חושב ככה.
אלירן: בגלל שאתה גם דרסת וגם שברת, את כל התמרורים במשחק, כאילו שהיו אנשים, שאמרו: "לא, אל תעשה את זה…אל תלך לשם.."
מרק: כן, אני חושב ככה
אלירן: מה למדת מההתנסות האחרונה שלנו?
מרק: אני לא אוהב אותם, אבל אני צריך להקשיב ולקבל מה שהם אומרים, עד שאהיה מבוגר מספיק להחליט לבד.
אלירן: עד שתנהג בלימוזינה
[מרק צוחק]
עכשיו נעשתה הפרידה האחרונה, מרק הוזמן להזמין לתפקיד הנהג- את המקור- את אביו.
אלירן: מי מוביל את הלימוזינה בחייך?
מרק: אבא שלי, ני אוהב אותו, ופוחד ממנו.
אלירן: אתה רוצה לתאר לנו את אביך?
מרק שותק
אלירן: שחרחר, נמוך עם זקן.

פרשנות 27
המטפל, מעלה פרובוקציה, כדי להיפרד מהדימוי שהושלך עליו- האבא. השימוש שלו במילותיו של מרק, למטרת השלכה נגדית.
מרק:[קופץ] ברור שלא, זה טפשי
אלירן: כן
מרק נשאר שותק
אלירן: כן
מרק: אני חושב שאתה מתבלבל, בחלום שלי הוא היה: נאמר ספרדי, שחרחר, ולפני שדיברת על אבא שלי בחיים האמיתיים.
אלירן: כן, אבל שניהם נוהגים בלימוזינה שאתה יושב בתוכה, אולי גם אתה מתבלבל, אולי, רק אולי זה אבא שלך שיושב בלימוזינה בחלום שלך?
פרשנות 28
אינטרפטציה אחרונה של הוויתור האחרון, של השליטה והמרחק בהעברה.
מרק הביט ולא הבין. אלירן חש שהגיע הזמן לעשות משהו ישיר, לחבר את ההערות כך שמרק יוכל להכיל אותן, אך עדיין לא יוכל לנסח אותן.
כאן, כאשר מתקרבים לסוף, חיבור של כוחות האגו, מוגדלים בעזרת המטפל, ע"י לקיחת תפקיד של אגו מסיע.
אלירן: ואולי התנהגתי כמו אביך, במשך כל המפגש אמרתי לך מה לעשות , ולא הסברתי בדיוק את התהליך, זה גם מה שקורה לך בחוץ? אבא שלך כל הזמן אומר לך מה לעשות , מה אסור, מה מותר , ואתה לא יודע לאן זה יוביל, וזה מפחיד אותך.
מרק: אני חושב ככה, אני חושב שאתה צודק. [שתיקה]
אלירן: התאור שלך נתן לי את הרושם, שאתה מכיר את הנהג טוב מאוד, ושיש לך מערכת יחסים איתו לפני הנסיעה בחלום, זה לא היה סתם נהג.
מרק: אתה צודק, עכשיו אני מבין
אלירן: כן
מרק: אתה מתכוון שהחלפתי אותך באבא שלי?שאתה עושה את כל הדברים שאבא שלי עושה?

פרשנות 29
נק' אחרונה שאולי נדחקה, היא אי עקביות תפקיד הנהג.
בשלב זה ביקש אלירן מהקב' לעמוד קרובים זה לזה במעגל.כולם עצמו עיניים, אחזו ידיים יהיו שקטים במשך דקה. כאשר הקב' פקחה עיניים, אלירן חזר על המשפט, שנאמר בסיומו של כל מפגש.
"אנחנו שוב כאן, בחדר הזה, בביה"ח, אנחנו ,לא כביש, ולא תמרורים או נהגים, אנחנו……….."וכאן אלירן ביקש מהקבוצה, לומר את שמותיהם,ולומר היכן הם נמצאים עכשיו.
בשלב זה הקב' חוזרת למציאות ביה"ח , לחיי היום יום בביה"ח, ועם ההכרה שהם באותו מעמד איתו הם נכנסו לחדר.
פרשנות 30
נק' אחרונה שמביאה עמה אמפטיה, מרק הוא מתבגר כמו שאר חברי הקב'.להעברה יש מקום מיוחד בטיפול בילדים ומבוגרים. למתבגרים, פנייה אל מטפל יכולה להתפרש כהחלפה של אובייקט עיקרי עם מבוגר חלופי.
מתבגרים אחרים לא יהיו מסוגלים לפנות אל המטפל בדרך של העברה עקב מעורבות יתר של רגשותיהם, עקב ניתוק עצמם בכוח מהוריהם. אפשר לומר שעבור מרק, החומרה של הפתולוגיה בכמה חברי משפחה, יוצרת מצב של התפתחות מוקדמת של ההבחנה. מרק יכול ליצור תגובה, במלוא הפריחה, של העברה.
זה שמרק יכול ליצור תגובה מלאה להעברה , זהו מדד למרחק הרגשי מהדמויות ההוריות שכבר תפסו את מקומן.

מסקנות

קיימת והבנה פסיכואנליטית של השפעת העברה של הדמות הבדיונית על האחרים. הבנה דרמתית של העברה, מציגה את האזורים החופשיים, היכן שהאינטגרציה בטוחה, ויכולות של האינדיווידואל להסמלה ולמשחק מתפתחים. למרות שהעברה פסיכואנליטית היא תופעה לא אמיתית, המראה מהמציאות, העברה דרמטית הנה תהליך של חוויה מחודשת של המציאות. פעולה בה פנטזיית הקליינט , באופן מודע עוזרת ליצור ולהבין מימדים של העצמי. במקרה של מרק , הקליינט הודרך לגלות סמלים המייצגים את הסיטואציה שלו . הוא חשף רבדים מספיק עמוקים של התנסויות שאפשר לחשוף אותם עם המטפל ועם חברי הקב' האחרים.
הקב' מצאה בעומק הזה, דרך אילתור והסמלה , שפה אסטטית משותפת , שהם לא משתמשים בה בשפת היום יום. זהו התהליך האמיתי בדרמה תרפיה , טיול דימיוני אחורה למקורות חיינו. הטכניקה הטיפולית והפרשנית, ביחסי העברה עם המטפל של מרק, בוססו על אלמנטים דרמטיים. כמו בתיאטרון ההשפעה בדרמה תרפיה, היא- הבריחה והחזרה.
מטרת המסע בדרמה תרפיה היא שינוי בעצמי . לכן החזרה היא בדרגה אחרת , בנק' בה התחיל המסע.
הדרמה תרפיה בעיקר דואגת לחזרה מהמסע.
למרות התודעה הרחבה, דרמה יכולה להקיף את כל המשמעויות של הבעה יצירתית. האמפטיה בטיפול , יחסי העברה בדרמה תרפיה נוכחים באילתור של היחיד ושל הקב'. החוויה הדרמטית יכולה לאפשר התחברות מחודשת עם אירועים ורגשות קודמים בחיים האמיתיים.
דרמה יכולה להפעיל אותנו באופן פיזי, אינטלקטואלי, ואת הדמיון הרוחני שלנו.
כשקליינטים מאפשרים עבודה עימם , הם מסירים ולובשים את הסייגים והמוסכמות של המבוגרים, ועוטים את שעון הילדות. דרך ההתנסות בדרמה, קליינטים יכולים לקבל הבנה חדה לפנימיות של עצמם. ומראה ברור של העולם בעזרת דימיון ומציאות מהורהרת, השופכת אור על המציאות היומיומית. בטיפול אנליטי ישנה התנסות בשינוי יסודי. בתגובה להקלה או מצבים של העברה לא מספקים .
בדרמה תרפיה כל מסקנה צריכה להתפרש כניסיון. אפשרי לבנות מדריך פנימי כדי להתגבר על העברה. הפרובוקציה של מע' יחסים שמקורה בפנטזיה עם המטפל, תופיע מהר מאוד ובאופן עמוק, המטפל לאחר הבקעה פשוטה יכול להשתמש במע' יחסים פנטסטית עם חברי קב' אחרים, או איתו, או עם הדרמה כדי להגדיל את האימגו שנפרץ.
ב-1959- רוברט וויט, העריך מחדש רשימה נרחבת של דוחות ניסויים. בספרות הפסיכולוגית . היסודות האמפיריים של ההצהרות הקלאסיות של " יכולת המוטיבציה" של בעלי-החיים. בעיקר האינטליגנטים, שמבוססים על למידה לשם הישרדות. נוטים לחפש גירוי במקום לשאול עצמם מתי הם נמצאים במצב של בריאות.
משחק הינו המקור העיקרי ללמידה. סוליבן [1954] הציע, נק' מבט הקשורה בלמידה בתוך סיטואציית הטיפול. זהו הבדל בולט לעומת הגישה האורטודוקסית , שיש לדרבן שינוי במתיחות,בניגוד לכך ,כתב סוליבן: "המכשול העיקרי לתקשורת היא החרדה". הפוקוס של תשומת הלב משתנה עכשיו, למשתתף/צופה, שהוא יותר מפוענח, במהלך הטיפול.
המקרה שהוצג, התהליך הקבוצתי, סייע למרק במתן נק' מבט חדשות. כתוצאה מהמקום הבטוח והמוגן, ומהיכולת להתבונן ולהשתתף בתהליך בכל שלביו.
עבר ועתיד, יכולים להשתלב בתוך ההווה, דבר שמאפשר לקליינטים, להרחיק עצמם מאירועים קודמים , או אירועים שלא יגיעו- הקשורים בחוויות כואבות. היכולת של הדרמה תרפיסט, לנוע קדימה ואחורה בזמן, מאפשר לקליינטים להביא חוויות רחוקות לתוך סמיכות מיידית עם ההווה. דרמה תרפיסטים חייבים להיות מודעים להשתתפות שלהם בתוך מע' היחסים הנוצרת ביניהם לבין הקליינטים שלהם. דרמה תרפיה מגיבה בהעברה אל הרבדים, התוך אישי והבינאישי. ע"י מציאת השחקן בכל אחד, ולמקם את זאת בתוך הקשר של ריפוי.