סדנה בנושא חשיבה חיובית

חשיבה חיובית

נושאים נוספים: התמודדות עם לחצים ושחיקה

מטרות: שהמשתתף יבין במה הוא אחראי לכך שדברים בעבודה / בחיים לא מתנהלים
לשביעות רצונו.

הכנות מוקדמות / חומרים:

דפים לציור כמספר המשתתפים x 2.

צבעים, לורדים וכו'…

נספח מס' 1 – שקף.

קלטת הרפיה.

טייפ.

מהלך הסדנא

1. הכרות – כל משתתף יציג את מקום עבודתו, ודבר אחד שהוא לא אוהב בחיים האישיים
שלו, או דבר אחד שהוא לא אוהב בעבודה שלו.

המדריך ירשום על הלוח את מה שאמרו המשתתפים (בלי שם ומקום עבודה, רק את מה שהם לא אוהבים בחיים שלהם / בעבודה). את הרישום יש לחלק לדברים שנגרמים בגלל / באחריות האדם עצמו (מיקוד פנימי) ודברים שנגרמים בגלל גורמים חיצוניים לנו (מיקוד חיצוני). כל זאת יש לעשות בלי לרשום כותרת של מיקוד פנימי + חיצוני. (בסוף השיעור המדריך יסביר למשתתפים אודות החלוקה למיקוד פנימי וחיצוני).

2. ציור החיים שלי היום + בעתיד – המדריך יעשה הרפיה קצרה למשתתפים (אפשר
להיעזר בקלטת ההרפיה) וינחה אותם להעלות בדמיונם
תמונה שמייצגת את החיים שלהם היום, המשתתפים
יפקחו את עיניהם ויציירו את התמונה.

המדריך יעשה הרפיה קצרה למשתתפים וינחה אותם
להעלות בדמיונם תמונה של החיים שלהם כפי שהם
רוצים שהם יהיו. המשתתפים יפקחו את עיניהם ויציירו
את התמונה.

– המשתתפים יענו על – נספח מס' 1.

3. דיון – מתנדבים מהכיתה יספרו על הציורים שלהם בהווה ובעתיד. ויספרו כיצד הם ענו
לנספח מס' 1. על המדריך להמשיך את השיחה עם המשתתף (בצורת שאלות
מנחות) עד שהמשתתף יבין את האחריות שלו לכך שהדברים לא קורים כפי שהוא
רוצה.
ז.א. התשובה לשאלה 2 בנספח 1 צריכה להיות "אני".

* מומלץ לעבור על הנושא עם 5-6 מתנדבים.
* יש לקחת מתנדבים בלבד, אסור לדרוש מאדם שלא רוצה לחשוף את הציור שלו.

4. סגירה – לעבור על הרישום שנעשה על הלוח (בסעיף 3) ולרשום כותרות מיקוד פנימי
ומיקוד חיצוני.

– להראות למשתתפים כיצד ניתן להפוך את המיקוד החיצוני לפנימי.

דוגמאות למנחה כיצד הופכים מיקוד חיצוני לפנימי

מיקוד חיצוני מיקוד פנימי

* הבוס שלי "מטרטר" אותי ללמיד לא להתעצבן מזה

* מעשנים לידי ללמוד לפתח בטחון עצמי
ואסרטיביות ואז לדרוש שלא יעשנו
לידי

הלקוחות מעצבנים אותי, אין לי סבלנות אליהם – לבצע תרגילי הרפיה,
– לנסות להבין את הצד שלהם וכך
לא להתעצבן.

נספח 1

1. מה צריך לקרוא
כדי שהחיים שלי
יהיו כמו בציור
השני.

2. מה מונע מימני
להיות במצב של
הציור השני.

חשיבה חיובית – הטכניקה

נושאים נוספים: אין.

מטרות: להציג למשתתפים מס' טכניקות לחשיבה חיובית. לאפשר למשתתף למצוא את החוק האישי שמוביל את החיים שלו ומביא דברים שאינם רצויים לחייו.

הכנות מוקדמות / חומרים:
נספח 1 – דוגמאות להיגדים חיוביים – שקף.

נספח 2 – תרגיל למציאת החוק האישי המוביל את חיי – לצלם כמספר המשתתפים.

טייפ + קלטת הרפיה "הרפיה הוליסטית".

מהלך הסדנא:

1. המרכיבים הכרחיים לשיטות השונות – להסביר למשתתפים שלפני שמתרגלים את
השיטות חשוב להבין את המרכיבים ההכרחיים
לשיטות השונות.

3 מרכיבים הכרחיים:

א. אמונה: תת המודע אינו שופט, הוא מבצע עבורנו את מה שאנו משדרים לו ללא סינון,
אם משדרים לתת המודע "אני רוצה עוד כסף" אך למעשה לא מאמינים
בשיטה זו, אז יוצא שאנו משדרים 2 דברים שונים (1. אני רוצה עוד כסף. 2.
השיטה הזו לא טובה, והיא לא תביא לי עוד כסף). שמבלבלים את תת המודע.

ב. קבלה: להאמין שמגיע לי לקבל את מה שבחרתי, לפעמים אנו רודפים אחרי
משרות בלי רצון לקבל אותם, נהנים מהרדיפה. לפעמים אנו רוצים עוד כסף אך
מאמינים שלא מגיע לנו עוד כסף, או שהכסף משחית ובכך שוב אנו משדרים 2
אמונות שונות שמבלבלות את תת המודע.

ג. רצון: רצון לקבל את מה שבחרתי. האם זה מה שאני באמת רוצה.

2. השיטות

א. שיטת ההגדים – בשיטה זו חוזרים על היגד מסוים מספר פעמים ביום.

– רצוי לחזור על ההיגד בגוף ראשון, גוף שני וגוף שלישי.

לדוג': אני (שם) יפה , שמחה ומאושרת.

את (שם) יפה, שמחה ומאושרת.

היא (שם) יפה, שמחה ומאושרת.

– יש לתת להיגד אנרגיה, לא להגיד אני יפה, שמחה ומאושרת בטון
דיבור של אדם עצוב ומדוכא אלה בטון שמחה, עליז.

– את ההיגדים ניתן להגיד תוך כדי נהיגה במכונית, מול המראה, במהלך
הליכה.

תרגול השיטה: – כל משתתף עוצם עיניים ואומר לעצמו בלב או בלחש את ההיגד "אני
(שם) שמח ומאושר" ב3- גופים, מספר פעמים + לתת אנרגיה
להיגד.

– המשתתפים יפקחו את עיניהם ויספרו כיצד הם מרגישים.

– דוגמאות להיגדים – נספח מס' 2 – שקף.

תרגיל למציאת החוק האישי: לחלק לכל משתתף את נספח מס' 1 – תרגיל למציאת
החוק האישי, להסביר להם את מטרת התרגיל ולתת
להם כ20- דקות למציאת החוק האישי שלהם.

מטרת התרגיל: ע"י מציאת החוק האישי ניתן יהיה למצוא
את ההיגד שהוא תרופה לחוק האישי.

ב. טכניקת דמיון סיטואציה – בטכניקה זו מדמיינים סיטואציה אותה רוצים להשיג (לדוג'
להיות בטיול בתאילנד) ומבקשים מתת המודע שלנו
שיגרום לנו להיות במצב הזה.

– רצוי לדמיין את הסיטואציה במצב של הרפיה או לפני
השינה, מיד לפני שנרדמים כיוון שבמצבים אלו המוח שלנו
נמצא במצב תודעתי שנקרא גלי אלפה ובמצב זה הקשר
עם תת ההכרה ישיר יותר (באופן רגיל המוח נמצא במצב
תודעתי שנקרא גלי ביתה).

– יש לחזור על התרגיל מס' פעמים.

תרגיל: יש לשים בטייפ את קלטת ההרפיה ההוליסטית (מומלץ צד ב' שיטה 1 – הרפיה
גופנית, 11:48 דקות) ולשלב בתוך זה זמן לדמיין סיטואציה מסוימת, ניתן
לאפשר לכל משתתף לדמיין לפי רצונו או להנחות את כל הקבוצה בתיאור
סיטואציה המקובלת על כולם (נופש בחול).

3. צעדים בסיסיים

להסביר למשתתפים את הנקודות הבאות:

א. אם יעד מסוים לא הושג – כדאי לבדוק אולי הוא כבר לא יעד עבורו, אולי כבר איננו
רוצה זאת, אולי לא תרגלתי נכון, אולי שדרתי במקביל
אמונה הסותרת את היעד שלי.

(* הערה למדריך: אפשר לבקש מהמשתתפים לתת דוגמאות ליעדים)

טכניקה לבחירת עד:

ב. הרעיון או התמונה צריכים להיות ברורים ובזמן הווה – כאילו היעד כבר קיים, כאילו
הוא כבר הושג. זה לא נכון לבקש "אני רוצה להיות עשיר" כי
המחשבה שעומדת מאחורי משפט זה היא "אני לא עשיר".

ג. התמקדו ברעיון לעיתים תכופות – במדיטציה, במהלך היום, בנסיעה, לפני השינה –
"כל המרבה הרי זה משובח".

ד. העניקו לרעיון, לתמונה אנרגיה חיובית.

ה. ללא מאמץ / המאמץ מכשיל – לדוג' – אם אנו נדרשים ללכת על קרש שמונח על
הרצפה אנו מצליחים, אך אם אנו
מתבקשים ללכת על קרש בגובה 2 קומות
אנו לא מצליחים.

המאמץ המחשבתי, הפחד… הפריע לביצוע המשימה.

דוג' – לפעמים קורה שאנו מתכוננים למבחן ואנו מרגישים מוכנים אך ביום
המבחן פתאום יש לנו "בלוק", אנו נלחצים ולכן לא מצליחים.

ההרפיה חשובה – כיוון שהיא יוצרת קשר בין תת מודע למודע.

נספח 1

דוגמאות להיגדים

נספח 1 – המשך

תרגיל למציאת החוק האישי המוביל את חיי

א. דבר שלילי אחד שחוזר ועולה שוב ושוב בחיי הוא…

ב. מהם הרווחים שיש לי מהרגשות השליליים הללו.

ג. הפחדים מן הויתור על מצב שלילי זה הם:

ד. מה ארוויח אם אוותר על המצב השלילי הזה?

כתוצאה מכל זאת:

א. המחשבות הכי שליליות שלי על עצמי הן:

ב. אני חושב שזה נכון כי …

ג. למי או למה אני מנסה להוכיח את המחשבות והאמונות הללו.

ד. החוק האישי המוביל את חיי הוא:

חשיבה חיובית – אפקט פיגמליון

נושאים נוספים: אין.

מטרות: להכיר למשתתפים את נושא אפקט פיגמליון (נבואה המגשימה עצמה) ובכך לתת להם להבין שניתן לשנות דברים בפועל / במציאות ע"י שינוי דפוסי חשיבה.

הכנות מוקדמות / חומרים:

נספח 1 – הגדרה של אפשקט פיגמליון – שקף

נספח 2 – מחקרים בתחום – צילום 1.

כרטיסיות משימה כמספר המשתתפים/ 5
(5 משתתפים בכל קבוצה)

שאלון לבדיקת חשיבה חיובית – לצלם כמספר המשתתפים.

מהלך הסדנא

1. לחלק למשתתפים את שאלון חשיבה חיובית בלי להגיד להם מה בודק השאלון (15 דקות
למילוי השאלון) ובהפסקה לבדוק את השאלון עפ"י ההנחיות המצורפות אליו.

2. הגדרה – להקריא את נספח מס' 1 – שקף.

3. הסבר ההגדרה ע"י המדריך:

– מקור השם: פיגמליון הפסל יצר פסל אישה, הפסל פיגמליון אהב אותה מאוד (את
הפסל), אך היחסים היו כמובן חד סיטרים, ולכן האלה – אפרודיטה ריחמה
עליו והפיכה רוח חיים בפסל.

– מחקרים בתחום – מצ"ב – נספח 2.

(* הערה למדריך: רצוי לספר על המחקרים, אפשר גם לצלם כשקף ולהקריא בכיתה).

4. סיכום ביניים: המדריך יבקש מהמשתתפים להיזכר: "כמה פעמים אמרו לכם שאתם לא
מצליחים, לא יכולים, אסור לך, אין טעם לנסות, החיים קשים…" המדריך יבקש
מהמשתתפים לנסות להבין כיצד המשפטים האלו יכולים להשפיע / משפיעים על החיים
שלהם היום.

5. משחק תפקידים:

א. חלוקה לקבוצות.

ב. לתת לכל קבוצה כרטיס משימה. זמן 20 דקות.

ג. הצגת ההצגות / הציורים / הקריקטורות בכיתה.

6. מבחן חשיבה חיובית.

לחלק למשתתפים את שאלון חשיבה חיובית (כולל ציונים).

נספח 1

נבואות המתגשמות מאליהן –
אפקט פיגמליון

מושג זה מתייחס לנטיתו של האדם להתנהג לפי תפיסתו החברתית, לפי האמונות שהוא פיתח על עצמו ועל אנשים הסובבים אותו.
נבואה המתגשמת מאליה היא ציפיה המוטעית בראשיתה, ומוליכה לסדרת ארועים שבעקבותיהם הציפיה מתממשת. האדם מתנהג לפי הציפיה שהוא פיתח על עצמו ועל זולתו ומבלי משים הוא גורם לכך שאמונות אלו יוגשמו הלכה למעשה.

נספח 2 – מחקרים בתחום

בספרו הקלאסי "הפסיכולוגיה של הניגוד האנושי", מתאר אדוין רי גאטרי (1938, 14) את האירוע הזה: חבורת סטודנטים, שבכיתתם למדה עלמה תמימה, עצורה וביישנית (וכנראה גם דוחה במקצת), החליטה לערוך ניסוי, שבו ישתדלו לשנותה ולהטביע בה את האמונה שהיא עלמה אהודה ומועדפת בעיני הגברים. הסטודנטים דאגו לכך שאחד מביניהם תמיד יזמינה לאירועים החברתיים החשובים שנערכו באותה עת. יתרה מזו – הם הקפידו שבמחיצתה יימצא תמיד בן-זוג אשר יזמינה לרקוד. באופן זה, היא אף-פעם לא נותרה בגפה בשעת ריקוד. מטרתם של הבחורים הייתה חד-משמעית: להעמיד פנים כאילו היא המבוקשת והאהודה מכלל הבחורות. האם הצליחו?

עוד בטרם הסתיימה שנת הלימודים חלו שינויים מהותיים בהתנהגותה של "שפנת הניסוי": ניכר בה יותר ויותר ביטחון עצמי, היא נהגה באורח חופשי בסובבים, והשתכנעה שהיא מבוקשת ופופולרית. בו בזמן היא גם דאגה להופעה חיצונית מתאימה – הסתרקה ביתר תכיפות, ביקרה בסלון לתסרוקות והקפידה על לבושה.

השפעת הניסוי ניכרה לא רק בהתנהגותה של העלמה: אותם גברים שבתחילה עשו מאמץ ניכר לשנות את התנהגותה חדלו מכך: שוב לא היה בכך צורך – הם עצמם, פשוט ראו בה הצלחה. מה שהתחיל כבדיחה הפך למציאות.

אירוע זה מדגים היטב כיצד יחס הסביבה אל האדם עשוי לשנות את יחסו-שלו כלפי עצמו ואת יחסי הגומלין בינו לבין חבריו. לפנינו שרשרת אירועים המשפיעים זה על זה: בתחילה הושפעה הנערה מיחסם החדש של חבריה, והתוצאה היתה שחלו שינויים בהתנהגותה. בעקבות שינויים אלה החלו גם חבריה להתייחס אליה באופן שונה – לפי התנהגותה שעוצבה מחדש.

בניסוי שערכו רוזנטל וג'יקובסון הם בחנו תלמידים בכיתות א'-ו' במבחן אינטליגנציה לפני תחילת שנת הלימודים. למורים הוצג מבחן זה כמבחן שיועד כביכול לבחון "פריחה אינטלקטואלית" – מבחן המאתר תלמידים שעדיין לא מיצו את מלוא יכולתם ו"המאחרים לפרוח". עשרים אחוזים מקרב התלמידים נבחרו באורח אקראי לשמש כקבוצת ניסוי. למוריהם נמסרו שמותיהם, ונאמר להם כי תלמידים אלה ישיגו הישגים אינטלקטואליים ניכרים במהלך השנה. התלמידים שנבחרו לא היה להם ולא כלום עם התוצאות האמיתיות של המבחנים שערכו החוקרים.

כעבור שנה ערכו רוזנטל וג'יקובסון מחדש את מבחן האינטליגנציה לכל הילדים – לילדים מקבוצת הניסוי, שצוינו כ"מאחרים לפרוח", ולתלמידים מקבוצת הביקורת שעליהם לא מסרו החוקרים שום מידע. החוקרים ציפו כי התלמידים ה"מאחרים לפרוח" ישיגו במבחני האינטליגנציה תוצאות טובות יותר מאשר התלמידים מקבוצת הביקורת – הודות לציפיות שטפחו באורח מלאכותי בקרב המורים. אכן תוצאות המבחנים שנערכו כעבור שנה הראו כי חל שיפור בהישגי התלמידים מקבוצת הניסוי. שיפור זה לא נתגלה בקרב התלמידים, בקבוצת הביקורת. תוצאות אלה ניכרו בעיקר בכיתות א' ב' וד' ולא בכל המבחנים, אך לענייננו חשובה סברתם של רוזנטל וג'יקובסון, כי מחקרם מעיד על כך שציפיות המורים פועלות כנבואה המתגשמת מאליה. את השיפור שחל בהישגי התלמידים מקבוצת הניסוי ייחסו החוקרים להתנהגות המורים, אשר בדרך כלשהי העבירו את ציפיותיהם אל התלמידים ומימשו את תחזית החוקרים.

נספח 2 – המשך

במחקר שערכו פמלה רובוביץ ומרטין מיר (1971, 35) התנדבו סטודנטיות, שלמדו בקורס על התפתחות הילד, ללמד כמה שיעורים בכיתות ה' ו-ו'. לכל אחת מן הסטודנטיות נתנו החוקרים תרשים של הכיתה שבה יהא עליה להורות. על התרשים סומן סדר ישיבת התלמידים, וכן מקום ישיבתם של "המחוננים". הללו לא היו מחוננים כלל ועיקר: היו אלה תלמידים רגילים בהחלט, שהחוקרים בחרו בהם באורח אקראי, בהגרלה, כדי לבחון כיצד ינהגו בהם הסטודנטיות-המורות. התצפיות שערכו החוקרים גילו שהסטודנטיות התייחסו ל"מחוננים" באופן שונה מלשאר התלמידים. הן פנו אל ה"מחוננים" ביתר תכיפות, הרבו לשאלם ולשתפם, וכשהם לא ידעו לענות על שאלה מסוימת, היו הסטודנטיות חוזרות ומנסחות מחדש את השאלה באופן שהקל על התלמיד ועזר לו לדלות או לנחש את התשובה מתוך השאלה שנשאלה. בסופו של דבר ענו ה"מחוננים" כהלכה ולפי הציפיות. זו היתה הדרך שבה סייעו הסטודנטיות להתגשמות האמונה שהוטבעה בהן אודות המחוננים.

לא רק לציפיות שמחדירים חוקרים בקרב המורים יש השפעה. מתברר כי ציפיות "טביעות" שמגבשים המורים מתוך הכרת הרקע המשפחתי של התלמיד נותנות אותותיהן בהישגי תלמידיהם. נסתפק בהצגת מחקר אחד שערך ברלי סיוור (1973, 36). סיוור בדק בתחילה האם לתלמידים שסיימו כיתה א' יש אחים מבוגרים מהם, אבל לא יותר מאשר בהפרש של שלוש שנים. נמצאו 79 זוגות תלמידים כאלה. סיוור חילקם לשתי קבוצות – לאחים שלמדו בכיתה א' אצל אותם מורים, ולאחים שלמדו בכיתה א' אצל מורים שונים. הוא שיער כי בעקבות ניסיון המורה עם האח המבוגר הוא ייטה לפתח ציפיות דומות גם על אחיו הצעיר. אם האח המבוגר היה תלמיד טוב, יצפה המורה כי גם אחיו הצעיר יהיה תלמיד טוב, אם האח המבוגר נתגלה כתלמיד כושל, יניח המורה כי גם מאחיו הצעיר אין לצפות לגדולות. האם השפיעו ציפיות המורים על תלמידיהם?

הממצאים שהעלה סיוור תמכו בהשערות שניסח. אחים צעירים של תלמידים טובים "זכו" בממוצע לציונים טובים יותר כאשר שניהם למדו אצל אותו מורה. תלמידים שאחיהם המבוגרים היו תלמידים כושלים בכיתה א' קיבלו בממוצע ציונים טובים יותר כאשר שני האחים למדו אצל מורים שונים.

שאלון חשיבה חיובית

הנחיות לבדיקת שאלון חשיבה חיובית

א. ליד כל סעיף (א', ב' או ג') רשום כמה "שווה" כל תשובה לפני השאלון לדוגמא כך
שאדם שענה לשאלה הראשונה א' מקבל נקודה 1.
אדם שענה לשאלה הראשונה ב' מקבל 3 נקודות.
אדם שענה לשאלה הראשונה ג' מקבל 2 נקודות.

אדם שענה לשאלה השניה א' מקבל 2 נקודות.
אדם שענה לשאלה השניה ב' מקבל נקודה 1.
אדם שענה לשאלה השניה ג' מקבל 3 נקודות.

ב. יש לסכם את מספר הנקודות הכללי שקיבל כל משתתף.

ג. ככל שהציון יותר גבוה כך האדם חושב בצורה יותר חיובית באופן כללי.

נתונים אודות המבחן

– טווח הציונים יכול להיות 30 – 10
חשיבה חשיבה
חיובית לא חיובית

* למבחן לא בוצעה בדיקת מהימנות ותקפות

חשיבה חיובית הלכה למעשה

נושאים נוספים: אין.

מטרות: להציג בפני המשתתף את טכניקת החשיבה החיובית + דוגמאות.

הכנות מוקדמות / חומרים:

נספח 1 – דוגמאות לחשיבה שלילית (שקף).

נספח 2 – הגדרה של חשיבה חיובית (שקף).

נספח 3 – איך זה עובד, מודע ותת מודע (שקף).

נספח 4 – הסבר למדריך אודות חשיבה חיובית – צילום 1.

נספח 5 – דוגמאות לחשיבה חיובית (שקף).

נספח 6 – דוגמאות לחשיבה חיובית (שקף).

נספח 7 – דוגמאות לחשיבה חיובית (שקף).

מהלך הסדנא:

1. הקדמה

המדריך יסביר:

שיש אפקט פיגמליון חיצוני …… דוג' (המחקרים שהוצגו בשיעור הקודם).

ויש אפקט פיגמליון פנימי, שנקרא גם אוטוסוגסטיה או חשיבה חיובית / שלילית.

לדוגמא: (להציג את נספח מס' 1).

ולהסביר שאותם מחשבות בסיסיות שליליות שיש לנו על עצמנו ועל העולם מתקיימות
עפ"י העיקרון של נבואה המגשימה עצמה וכך אנו מושכים לחיינו, באופן בלתי מודע
דברים שליליים. לדוג' אם אנו מאמינים שאהבה זה דבר מסוכן ואנו עלולים להיפגע אז
למה שנמשיך לחיינו אהבה. אם אנו מאמינים שצריך להיאבק כדי להשיג דברים למה
שהדברים יביאו אלינו בקלות וכו'…)

2. חשיבה חיובית – הגדרה (להציג את נספח מס' 2 – שקף).

3. איך זה עובד: מודע, תת מודע – להסביר כיצד הטכניקה עובדת עפ"י נספח מס' 3 –
שקף.

ועפ"י ההסבר למדריך אודות חשיבה חיובית (נספח מס'
4).

4. דוגמאות נוספות

– להסביר למשתתפים שהוכחה לכך שהחשיבה משפיעה על החומר (הגוף) ניתן למצוא
בבדיקות I.R.M.
הבדיקות מראות שכשאדם חושב על משהוא שמכעיס אותו משתחררים לגופו חומרים
הגורמים לו לכעוס בפועל, חומרים אלו גורמים לו להתנהג בצורה כעוסה, עצבנית.
או כשהאדם חושב על משהוא מרגיע משתחררים לגופו חומרים הגורמים לו להירגע
בפועל, חומרים אלו גורמים לו להתנהג בצורה רגועה.

– לבקש מהמשתתפים להיזכר האם קרא להם שהיה מאוד חשוב להם לקום בבוקר
בשעה מסוימת והם התעוררו לבד בלי עזרתו של השעון.
להסביר שתת המודע "שמע" את בקשתם לקום בבוקר בשעה המסוימת והוא (תת
המודע) עקב אחרי הזמן והעיר אותם בשעה הנדרשת.

– דוגמאות נוספות מתוך ספר כוחו של התת מודע (נספח 7 + 6 + 5).

נספח 1

אני לא בסדר … משהו אצלי לא בסדר … אני לא ראוי/ה ולא מגיע לי

עשיתי מעשים רעים (או מעשה רע) בחיי ואני ראוי/ה לסבול (להיענש) בשל כך

אנשים (כולל אני) הם רעים מיסודם – אנוכיים, אכזריים, טיפשים, לא אמינים, אוויליים וכו'

העולם הוא מקום לא בטוח

אין מספיק (אהבה, כסף, דברים טובים וכו') לכולם

אני צריכ/ה להיאבק כדי להשיג את חלקי

או

זה חסר תקווה, לעולם לא יהיה לי מספיק

החיים הם כאב, סבל, עבודה קשה … הם לא נועדו להיות משעשעים

אהבה זה דבר מסוכן … אני עלול/ע להיפגע

הכוח מסוכן … אני עלול/ה לפגוע במישהו

הכסף הוא שורש כל רע. כסף משחית

נספח 2

חשיבה חיובית מסייעת לשיפור
מצב הרוח ולהרפיה.
דיבור עצמי חיובי ואופטימי יוצר תכנים חשיבתיים מעודדים ויצירתיים שמניעים למצב רוח טוב ולפעולה חיובית. הלך רוח כזה מחלחל פנימה ומסייע בהתמודדות היומיומית.
מדובר בטעינת "דיסקט" עם תכנים של בריאות, תקווה ואושר שמשפיעים על הצד הפיזי במערך גוף-נפש. זוהי פעולה שמבלי משים אנו עושים בה שימוש יומיומי, כאשר אנו אומרים "יהיה טוב", "נתגבר", אלא שכאן עושים בה
שימוש אינטנסיבי שמחלחל פנימה
ואמור להשפיע לאורך זמן.

נספח 3

איך זה עובד?
מודע ותת מודע
מודע: הכרה, תודעה, מחשבות בהווה
תת מודע: מאגרי מידע, מאגרי זיכרונות.
מקבל הכל.
לא שופט.
מבצע עבורנו הכל, לא מתווכח.
מה שזורעים הוא מה שקוצרים.

חשיבה חיובית
פעולה חיובית

נספח 5

מתוך: כוחו של התת מודע. ג'וזף מרפי

נספח 6

מתוך: כוחו של התת מודע. ג'וזף מרפי

נספח 7

מתוך: כוחו של התת מודע. ג'וזף מרפי